מילים , אני אומרת לפעמים לתלמידים שלי , הן חוט השני שמחבר בין נשמה אחת לשנייה . הן חשופות וחושפות , לכן עליהן להיבחר אחת אחת , בקפידה רבה .
אני אומרת את זה בקול , למעשה גם לעצמי . אני רוצה לשמוע איך המילים מתגלגלות מהבפנים החוצה , כדי שהמחשבה עליהן תשתרש בי היטב .
השבוע לא הקפדתי כל כך על בחירתן של המילים , הן פשוט יצאו . הרגשתי אותן יוצאות ,ורק כשהן היו בחלל ,הבנתי שהן פשוט פלסו את דרכן החוצה .
הבטחתי לעצמי בפעם האלף לשמור עליהן , יותר טוב . אבל גם הבנתי שאי אפשר לסגור משהו הרבה זמן , גם מילים .
במצב חסר אחריות כזה , נצמדתי למילים של פו :
הרבה יותר משעשע לנהל שיחה עם מישהו שלא זורק לך מילים קשות וארוכות כמו "השתלשלות העניינים הרגילה בנסיבות אלו היא כדלקמן", ומסתפק בכמה מילים קצרות ופשוטות כמו: "קח עוגה, פו."
- א. א. מילן
אז במקום להגיד מילים ארוכות ולא מתכוונות , הקשבתי כל ערב ל lou reed שצבע לי את היום , בצבעים מזויפים , אך הכרחיים של שלמות .
וגם ל nina simone שמילות השיר שלה ,התחברו בדייקנות למה שהרגשתי
גם אפיתי קצת , כי אחרי היכרות כל כך ארוכה עם עצמי , אני כבר יודעת מה הכי מרגיע אותי...
מאפה אישי של פירות
המאפה הזה מאפשר פרידה נחמדה מפירות הקיץ . ואפשר להכין אותו גם מפירות שנשארו ללא דורש במקרר. מהיר הכנה עד גיחוך..
אפשר להשתמש בכל פרי שרוצים ואפילו קומבינציה של כמה פירות .
אם אין פירות יער טריים ומתעקשים להכין דווקא איתם , אפשר להשתמש בקפואים , מבלי להפשירם קודם .
כדאי קודם לטעום את הפרי לפני שמוסיפים סוכר , ולהחליט כמה סוכר להוסיף לפי מתיקות הפרי .
כמות קטנה של מיץ או גרידת לימון \ מקל ווניל \ ליקר גרנד מרנייה או ליקר אחר פשוט יותר יתרמו לטעם.
אני הכנתי את המאפה מספר פעמים ונכחתי לדעת שקוטר הכלי ואופן הכנת הבצק משפיעים מאד על התוצאה הסופית .
מה צריך:
4 כוסות פרי חתוך לקוביות , או פירות יער כמו במאפה הזה (אפשר קפוא)
1/4 כוס סוכר , או יותר , תלוי בחמיצות של הפרי
2 כפות שטוחות של קמח
מערבבים את החומרים .משאירים לעמוד בין 10- 15 דק'
לציפוי:
1/2 כוס סוכר חום
1 כוס שיבות שועל עדינה
1/4 כוס קמח
5 כפות חמאה רכה מאד
1/2 כפית קינמון
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון , אני אוהבת לקנות אגוזי מוסקט שלמים שנשארים המון זמן במזווה , ולגרד כמות רצויה . שאר אגוז המוסקט נשמר היטב.
קורט מלח
הכנת הציפוי:
מערבבים את החומרים בקצות האצבעות עד שנוצרים פירורים גסים .
משמנים 6 -8 כלים אישיים (תלוי בגודל) בחמאה.
מחלקים באופן שווה את המלית בניהם , וכן גם את הציפוי . מפזרים אותו כך שיכסה את המאפה , משאירים שוליים של 1 ס"מ לא מכוסים. השתמשתי כאן בכלים יותר קטנים , הציפוי יצר שכבת בצק פריכה ונהדרת והמלית הייתה פחות דומיננטית .
שמים בתבנית ואופים כ – 30 דק' עד שהציפוי משחים ותערובת הפרי מבעבעת
בפעם השנייה שהכנתי את המאפה . ערבבתי את תערובת הציפוי עם כף ולמרבה הפלא , הוא יצא שונה לגמרי . הפעם המלית הייתה יותר דומיננטית והפירורים עברו להיות שחקן משני .
אהבתי את שתי התוצאות , באותה מידה . שתיהן נהדרות . כמובן תמיד אפשר להגיש עם שמנת מתוקה מוקצפת , שזה באמת פינוק אמיתי.
ככה נראית הגירסה הראשונה.
וככה השנייה