חבילת המצות עדיין מונחת במטבח , חשופה ומזמינה , כך שאוכל לחתוך לי חתיכה , ככה סתם כשאני חולפת על פניה. אני אוהבת מצות .
בשר המנגל של יום העצמאות , הותיר בי שובע לשנה והבטחה לשקול צמחונות מחדש.
בפתח "מאיים" עלינו החג השערורייתי הבא : שבועות.
מאחר ואני אדם של משנות סדורות , תכנונים וארגונים שנה קדימה , אני צופה לליבו של החג , האוכל.
מארגנת רשימות , חולפת על מתכונים , מתלבטת בין כאלה שהבטחתי לעצמי מזמן , ואחרים שאותם אני מכירה היטב וחוזרת אליהם כמו שחוזרים לארץ מבטחים .
בינתיים אני עושה כמה פרומואים , כדי לעשות בחירות נבונות :-))
הפנקוטה פתחה את הסדרה . הגראטן ממשיך ומבטיח לנו פצצת פחמימות מלאה בכל טוב .
אני זורמת , יודעת שאת החשבון אפרע אחר כך , כשאצטרך להשיל מעלי את כל הטוב הזה. בינתיים ,לא מאפשרת לאימת הכולסטרול למנוע ממני את ההתפרעות הזו.
לעניין הגראטן , או בפשטות מאפה שכבות של תפוחי אדמה ושמנת , חמאה וגם גבינה , אם אתם לא בעניין של להיות קטנוניים עכשיו ולהתחיל לצמצם.
תפוחי אדמה ושמנת הם שילוב שתמיד השאיר אותי מובסת , ובעלת יכולת התאפקות של דבורה על פרח.
הכי אהבתי את תפוחי האדמה שאימי בישלה במים , חתוכים לקוביות . כשהם היו מוכנים , רכים ולוהטים , היא סיננה אותם ומיהרה לחתוך מעל קוביית חמאה , זרתה מעט מלח ויצקה למעלה שמנת סמיכה . השילוב בין תפוחי האדמה הלוהטים והשמנת הקרה , היה.... נו די !!! הולכת להכין.
המאכל הזה גורם לי לחשוב על קידמה , ואיך קרה ששומן שהיה פעם כל כך ידידותי ונחשק , הפך לפתע לאויב הציבור .
אני זוכרת פעם אחת , נסענו ל 3 שבועות והשארנו את הילדים אצל הורי. לא הכרתי אותם כשחזרנו , בתמורה לילדים רזים , ערים ותזזיתיים . קיבלתי ילדים שמנמנים , כבדי תנועה ותפוחי לחיים , אימי כמובן האמינה ששומן הוא מצרך חיובי וחיוני.
כמו שהבנתם , גראטן הוא לא מאכל דייאט , אבל הוא כזה שכובש את לב כולם. הצרפתים שאחראים לעוד כמה חטאים , אחראים גם למאכל הזה.
אני אוהבת אותו , בזכות הריח , המרקם והטעם וגם את האופן שבו השם שלו מתנגן בפה , אני מתעכבת על הריש , משתהה ומאריכה אותו במכוון .
אם מכינים את המאפה הזה , רק אותו לבדו , עם סלט ירוק ויין טוב , אין צורך יותר בכלום.
את הגראטן הכנתי הפעם עם בטטות , שהעניקו מתיקות נוספת , אותה אהבתי מאד.
כדאי לפני כן לתת את הדעת לכמה דברים:
תפוחי האדמה : אני יודעת שאני דורשת יותר מידי , אבל מניסיון ,תפוחי האדמה קובעים את התוצאה הסופית . בבקשה לא מקירור , טריים ככל האפשר ואם אפשר אז אורגניים . כאלה שרגבי האדמה עוד עליהם והסכין מתקשה קצת לקלף בגלל הטריות. כדאי לבחור תפוחי אדמה גדולים שיתנו פרוסות גדולות .
כנ"ל לגבי הבטטות.
שמנת: כדי להפחית מעט את אחוזי השומן , אפשר להשתמש בשמנת בעלת 15% שומן.
גבינה : אני ממליצה על גבינת גרוייר , למרות מחירה השערורייתי , נדרשת ממנה כמות קטנה בלבד. הגבינה הזו אינה מתפרקת , יש לה טעם עז , מתקתק והיא משתלבת באופן נפלא במאפה .
מנדולינה:
אפשר לחתוך ביד , בסכין חדה לפרוסות דקות או במעבד מזון עם דסקית מתאימה . אבל המנדולינה יוצרת פרוסות דקיקות ושוות בעוביין . תוך 5 דקות וידיים חזקות , נערמת לה ערימה יפה.
תבנית:
גדולה. כדי שכל פני המאפה יהיו במגע עם החום והוא יצא פריך ושחום , כמו שרצינו כשחשבנו עליו.
מנה ליחיד או לזוג:
אל תתנו לכמויות להרתיע אתכם , צמצמו בכמות , אפו בתבנית קטנה . לא צריך חמולה בשביל ליהנות .
מצרכים:
לתבנית גדולה.
8 מנות נכבדות מאד.
6-7 תפוחי אדמה גדולים
4 בטטות גדולות
3 שיני שום קצוצות דק
100 גר' גבינת גרוייר מגורדת.
1 מיכל ( 250 מל"ל) שמנת מתוקה
50 גר' חמאה.
1 כפית אגוז מוסקט מגורד (יש לקנות שלמים שמחזיקים מעמד במזווה מיליון שנה)
מלח גס ופלפל שחור גרוס לפי הטעם.
ההכנה:
מקלפים את תפוחי האדמה והבטטות , שוטפים בקלות (כדי לשמור על העמילן בתפוחי האדמה , העמילן עוזר להסמיך את המאפה).
פורסים לפרוסות דקיקות בעובי 1/2 ס"מ , במנדולינה 0.75 מ"מ. או במעבד מזון עם דסקית מתאימה.
מערבבים בקערה את השמנת המתוקה , המלח , פלפל ואגוז מוסקט.
משמנים את התבנית במעט חמאה , מסדרים את תפוחי האדמה בחפיפה.
מעל מניחים שכבה בטטות , אף הן בחפיפה. וממשיכים , פעם שכבה תפוחי אדמה ובטטות לסירוגין.
בין שכבה לשכבה , מפזרים מעט מהשום , וכף גבינת גרוייר.דואגים שתשארנה לפחות 2 כפות גדושות גבינה לציפוי.
מסיימים בשכבת תפוחי אדמה. יוצקים מעל את השמנת , חותכים את החמאה לקוביות ומניחים במרחקים שווים על המאפה.
מפזרים את הגבינה.
מניחים מעל נייר כסף , שיעטוף הכל היטב.
אופים בחום של 200 מעלות .
נכון בשלב הזה הריח קצת מוציא מהדעת , אבל מתרחקים מהתנור ומסיחים את הדעת באיזה פעילות . כמו הרמת משקולות למשל...
כשמזלג חודר את כל השכבות בקלות , מסירים את הנייר וממשיכים לאפות עד שפני הגראטן משחימים ומזהיבים היטב.
בינתיים אפשר לראות את השמנת , החמאה והגבינה יוצרים אמולסיה מדהימה ומבעבעת.
מגישים כך לשולחן . וחותכים עם כף גדולה.....
