יום שישי, 24 ביוני 2011

פסטה בהשראת אַלָה פוטנסקה









זיכרון הוא כלי המופעל באמצעות כל החושים , על מנת לקבל אינפורמציה הקשורה לעבר.....




למסקנה - תובנה הזו הגעתי , בגלל פסטה.

ככה זה אצלי , פעולות פשוטות ,כמו בישול למשל .. מאפשרות לי להגיע למסקנות נחרצות. סוג של "מתפלספת".

רציתי פסטה של מה שיש , בשעה של אין קניות , כי הכל סגור וכולם בדרך הבייתה להכין איזה פסטה ואולי איזה סלט ירוק , אוכל כזה שיסגור היטב את היום.

חשבתי שעם אוכל של מה שיש , צריך ללכת עם החושים ועם הבנה אחת או שתיים , של טעמים שמתחברים להם ביחד.

הייתה לי קערה של עגבניות שרי , שלמרות מתיקותן , בשרן לא היה מוצק כבעבר..

חשבתי שהייתי רוצה לחצות אותן וראיתי בדמיוני , כיצד הן רוחשות להן במחבת ומוציאות את מתיקותן אל שמן הזית.



שום נראה לי כזיווג נחמד , ומיד צירפתי גם אנשובי , צ'ילי , בזיליקום , וזיתי קלמטה סגולים ומבריקים, עגבניות מיובשות הצטרפו לרשימה , בגלל תוספת המתיקות שנדרשה למאכל עז הטעמים הזה.





התרגשתי , כי ראיתי איך הפסטה שלי הופכת למרהיבה מרגע לרגע , וחשתי סיפוק על כישורי האלתור שלי.

המים רתחו , מצפים בחדווה למפגש שלהם עם הפסטה , ציננתי את התלהבותם עם קומץ מלח גס , לפני שהחלקתי את הפסטה פנימה.

הטעמים שרחשו במחבת , גרמו לי לקחת פרוסת לחם ולהערים עליה מהטוב הזה. קצת לפני שכיליתי את הרוטב עם לחם , הפסטה היתה מוכנה...



דקה לפני שהחלטתי להגיש את המתכון לוועדת אישור פטנטים , או מה שזה לא יהיה :-)) הקלדתי בגוגל , פסטה עם זיתים ועגבניות .

קיבלתי איזה מליון תוצאות , כשברובן היא בכלל נקראה בשם "פסטה אלה פוטנסקה"  pasta alla puttanesca

יש המון הסברים למה הפסטה הזו מיוחסת לבעלת המקצוע הכי עתיק בעולם. לעניות דעתי היא נקראת כך , כי היא פסטה בת....מלאת טעמים ועושר , משאירה בחיך עקצוץ של קצת מלוח,  מתקתק וחריף.



אם אני חוזרת לפתיח שקשור לזיכרון ולתת מודע , כנראה שפגשתי כבר פעם במתכון . הוא נח לו בשקט ובשלווה , באחת ממגירות הזיכרון , מחכה לזמן שלו להגיח , בדיוק כשצריכים אותו..

לזכותי עלי לומר , שהטעמים שלי העניקו למתכון , את הפרשנות שלי.



פסטה בהשראת אַלָה פוטנסקה

מצרכים:

500 גר' פסטה מאיזה סוג שתרצו. אני השתמשתי בסוג שנקראת tripoline , רק בגלל שאהבתי את הצורה.




כ-300 גר' עגבניות שרי חצויות ( כ-30 עגבניות).

1/2 צנצנת עגבניות מיובשות ( כ-100גר') , חתוכות לשתיים , אם הן קטנות , משאירים אותן שלמות.

4 פילטים אנשובי מסוג משובח. קצוצים דק.

100 גר' זיתי קלמטה , חתוכים גס.

כ- 15 גבעולי בזיליקום , קצוצים גס.





5 שיני שום שמנמנות קצוצות.

1 כפית סוכר

1/4 כוס שמן זית.

1 כפית צ'ילי גרוס יבש , או פלפל ירוק חריף טרי , פרוס לפרוסות דקות.

1כפית פלפל שחור גרוס.

100 גר' גבינת פרמג'נו רג'אנו מגוררת .

מלח גס , רק אחרי טעימה של הרוטב עם הפסטה.

100 גר' גבינת פטה , חתוכה גס מעל הפסטה , רק אם ממש מתחשק.



ההכנה:

מתחילים ברוטב.

מחממים את השמן במחבת גדולה מאד. מוסיפים את השום , הצ'ילי והאנשובי. מטגנים עד שהשום מזהיב ממש מעט והאנשובי נמס קצת.


מוסיפים את עגבניות השרי הטריות , ומטגנים כ-2 דק' , עד שהן מתרככות ומגירות מהמיץ שלהן אל השמן.

מוסיפים את הזיתים והעגבניות המיובשות ומטגנים עוד דקה.

מוסיפים את הפלפל השחור והסוכר , בוחשים היטב ומטגנים עוד 1/2 דקה.

מצרפים מחצית מהבזיליקום הקצוץ , ומסירים מהאש.

עכשיו הרוטב ממתין לפסטה. אפשר להכין את הרוטב יום קודם.

ממלאים סיר גדול במים (סיר פסטה) ומביאים לרתיחה.

כשרותח , שמים מעט מלח גס ומצרפים את הפסטה לסיר , מבשלים לפי הוראות היצרן , העיקר שיהיה אל דנטה , לא לבשל את הפסטה יתר על המידה.

כשהפסטה מוכנה , מסננים (לא שוטפים) , שומרים קצת ממי הפסטה.

מחממים את הרוטב , מוסיפים את הפסטה + 1/4 כוס ממי הפסטה .

מערבבים היטב , ומוסיפים את גבינת הפרמזן , מערבבים . טועמים ומתקנים תיבול , אם חסר מלח , מוסיפים.

מגישים חם , לוהט , עם שאר הבזיליקום מעל וגבינת הפטה חתוכה גס מעל.

יום שבת, 18 ביוני 2011

הגרנולה של flour



פגשתי אותה ביום קודר וסגרירי במיוחד. גשם כזה הוא מחזה נפוץ בבוסטון של חודש יוני. הכל מסביב היה קודר . רצינו קפה ועוד משהו שלא היינו סגורים עליו ליד . שמענו על flour , שמועות על כך שאסור לפספס וכאלה... נסענו לשם נחושים שלא ניתן למקום לחמוק מאיתנו.


חזות המקום הייתה סתמית , כך שכלום לא הכין אותנו למה שיש בפנים.

כשנכנסו , הפכתי באחת לילדה קטנה שרוצה הכל ולא מוכנה לוותר על כלום.

הייתה המולה , ומראה שאהוב עלי במיוחד : עוגות ועוגיות עם מראה כפרי ולא מתחנף .. ללא קרמים וקישוטים מיותרים . סקונס , מאפינס , עוגות סבתא עשירות וכבדות במרקם שלהן . ריח הקפה והעוגות השאיר אותי חסרת החלטה , התור הלך והתקדם , מעמת אותי עם העובדה שזמן הבחירה מגיע...

בביקורי הבאים , הקפדתי לפקוד את המקום . אז גם התוודעתי לכריכים המופלאים ולגרנולה הכי טעימה שאכלתי.





הספר של המקום יצא בהמשך , והנה מה שכותבת עליו בעלת המקום Joanne chang . "היכולת ליצור מאפים מגרים , שגורמים לבלוטות הרוק לפעול ,מתוך רשימה בסיסית של מצרכים , אף פעם לא מפסיקה להפעים אותי. בכל יום אני צופה , במיקסר , בתנור ובצוות האופים , עובדים בדרכם הקסומה ,כדי ליצור מאפים הממלאים את השולחן במקום. הטרנספורמציה של מצרכים בסיסיים ופשוטים , למאפים מענגים , משרים את קסמם גם על האנשים שנוגסים בעונג , בכל ביס וביס . זה עולם נפלא לחיות ולעבוד בתוכו..."



הספר משמש לי השראה להמון דברים , שמתי לי למטרה , להכין בכל פעם משהו מהספר . התחלתי כמובן בגרנולה המופלאה שלהם.

עכשיו יש המון פירות יער , מתוקים ונוטפים עסיס אדום. קצת מאלה , יוגורט והגרנולה הזו , היא דרך נפלאה להתחיל את היום....

היא קוראת לגרנולה :הגרנולה של אמא
 מצרכים:
2ו 1/2 כוסות(270 גר') שיבולת שועל (לא אינסטנט)

1 ו 1/2 כוסות (200 גר') נבט חיטה (חנויות טבע)

1/2 כוס (60 גר') קוקוס טחון

3 כפות שומשום , אני השתמשתי בשומשום מלא.

1/2 כוס גרעיני חמנייה.

1/2 כוס אגוזים קצוצים גס

1/2 כוס שקדים חצויים

2 כפיות קינמון

1 כפית מלח

3/4 כוס שמן קנולה (אני השתמשתי רק ב1/2 כוס)

3/4 כוס דבש (אני השתמשתי רק ב1/2 כוס)

2 כפיות תמצית ווניל משובחת

1/2 כוס קרנברי (חמוציות) אני השתמשתי ב3/4 כוס.

הכנה:
מחממים תנור ל175 מעלות.

מכינים תבנית אפייה גדולה עם נייר אפייה.

בקערה גדולה , שמים את שיבולת השועל , החיטה , קוקוס , שומשום , גרעינים , שקדים , אגוזים , קינמון ומלח.

בקערה קטנה מערבבים את השמן , דבש , ותמצית הווניל.

מוסיפים את החומרים "הרטובים" ל קערה הגדולה ומערבבים היטב , עד שכל התערובת מצופה בדבש ובשמן.

מעבירים לתבנית ואופים במשך 45-50 דק' , מערבבים מידי פעם .

אופים עד שהתערובת מזהיבה היטב.



מוציאים את הגרנולה מהתנור , מקררים היטב ורק אז מוסיפים את החמוציות , ומערבבים היטב.



הגרנולה נשמרת בקופסא אטומה היטב כשבוע בטמפרטורת החדר , ולהמון זמן במקרר , אפשרות הזויה בהחלט ....


ואם אתם בעניין גרנולה , אולי תרצו להיזכר בגרנולה של הילה ( ביתי) , שהיא נטולת שמן ומתוקה במעט.

יום חמישי, 9 ביוני 2011

משחקים עם מוצרלה...




האגדה מספרת כי גבינת המוצרלה , נוצרה בטעות בכפר קטן בדרום איטליה . כאשר מעט חלב בופאלו ,נשפך לתוך כד עם מים רותחים ויצר גבינה טעימה מאד.


כנראה שגם משפחת טרייסטר מביצרון הבינה את הערך המוסף הטמון בעדר קטן של בופלו . לכן היא טרחה והביאה עדר כזה לפני 10 שנים . היום הם ועוד משק אחד ,  היחידים שמחזיקים בבופלו .

אני זוכרת שבתות רבות שבילינו שם . החנות סמוכה מאד לרפת . כך הרווחנו גם משחקים עם החיות הנחמדות האלה , וגם ריח פרות , ניחוח חציר , מהול בריח גבינה קלוש שעלה באוויר והזכיר לנו ,למה טרחנו בכלל .

אני גם זוכרת את עץ התות הענקי שהצל על שני שולחנות עץ פשוטים , שם היינו בוצעים בגבינות ושותים חלב בופלו . תותי העץ נשרו לנו היישר לשולחן והיוו קינוח נפלא.

תסכימו איתי שלאור הזיכרונות הנעימים , אני מעדיפה רק את גושי המוצרלה הלבנבנים והזכים שלהם .

אבל , באמת שזו לא הסיבה היחידה , זו גבינת המוצרלה הכי טובה שיש בארץ .


 זו אחת הגבינות שאני מאד אוהבת...

הכדורים רכים למגע , עוטים קרום דק ושקוף . כשבוצעים את הגבינה , נקווים להם מים שקופים ולבנבנים שמעידים על טריות הגבינה.

כשהגבינה טרייה , טעמה מתוק ומיוחד , הוא הופך למר כשהגבינה מאבדת את טריותה . לכן חשוב להשתמש בגבינה , סמוך לקנייתה.

באפייה , היא נעשית צמיגית מעט , שזה ממש יופי במאפים , חוטי הגבינה שנמשכים להם  עד אין קץ , מעניקים משנה טעם ועניין לכל העסק הזה....

אני אוהבת מוצרלה , כמו שהיא , טרייה ומתוקה.



סלט קפרזה על שיפוד


אין כאן כמויות , הן תלויות במספר השיפודים שתרצו להכין.

אני השתמשתי בקופסא אחת של כדורי מוצרלה קטנטנים , שזה 200 גר' בערך.

1/2 צנצנת עגבניות קטנות מיובשות , מושרות בשמן זית . אם העגבניות גדולות ,חוצים.

עלי בזיליקום גדולים .

עגבניות שרי קטנטנות ומתוקות.



הכנת השעשוע : מאד כיף להכין את המנה הזו.

מלפפים עגבניית שרי בעלי בזיליקום ומשחילים את קיסם העץ .

עכשיו , משחילים גם את העגבנייה המיובשת .

לבסוף את כדור המוצרלה הקטן.

מסדרים בצלחת הגשה יפה , מזליפים על הכל שמן זית (כ- 2 כפות)

בתחתית הצלחת , מזליפים 2 כפות חומץ בלסמי , להשתדל שהחומץ , לא יוזלף על הגבינה , פחות אסטטי לטעמי .

מעט מלח גס וזהו.

טובלים כל שיפודון כזה ברוטב הנפלא שהצטבר מתחת , ועם בגט שנמרח בשום ושמן זית  ונקלה בתנור  עד היותו פריך   , כזה שכל ביס עושה קראנץ' בפה.... זה אחד הדברים הקרובים לשלמות שאני מכירה.




למחרת באין כדורי מוצרלה קטנטנים , הלכתי על הגדולים , בדיוק אותו דבר . פרסתי עגבניות תמר גדולות לפרוסות דקות , כך גם עשיתי עם הגבינה ... ושאר החגיגה....





יום שבת, 4 ביוני 2011

למי שלא יכול עם חלב : מאפינס בננות ונוטלה חלומיים.













פעם... כשהייתי אם צעירה , הכרחתי את בני לאכול אשל וגבינה.


אחות טיפת חלב אמרה שזה בריא והכרחי ואני הייתי עדיין צייתנית .

מאחר ובני לא הבין כלום בענייני צייתנות . הוא סירב , מחה , בקיצור כל מה שתינוק בן 9 חודשים יכול לעשות , שזה בעצם כלום...

כדי להסיח את דעתו , עמד מעליו אבי עם מצלתיים של מכסי סירים , אימי עשתה קולות ותנועות של אווירון , הילד פער את פיו בהשתאות , ואני מיהרתי להכניס לתוכו את המאכל שאמור להבטיח את בריאותו .

הזיכרון נצרב בזיכרונו , ונדרשו לו עוד מספר שנים לא מבוטל כדי להתאושש ולבסס את טעמו.

אני מכירה המון אנשים שלא רגישים לחלב ומוצריו , אבל פשוט לא אוהבים את הטעם . יש גם כאלה שרגישים לחלב מינקותם.

מתקפת השבועות שמבטיחה לנו עוד צמיג על המותניים , נוסף לאחרים שהתמקמו להם יפה בפסח , יום העצמאות....

מתקפה זו לא מותירה לי ברירה , אלא לחשוב על סובלי החלב .

להם אני מביאה יופי של מאפינס , עשירים ,יפים ורכים כמו ענן.

הצעת הגשה : לאכול ליד חוגגי החלב , ולא לנדב אף ביס :-()




מאפינס בננה , נוטלה ואגוזי לוז


צריך:
תבנית שקעים משומנת בחמאה . אני השתמשתי בתבנית עם שקעים בקוטר גדול , כל מאפינס היה ארוחה ממש . אפשר כמובן לבחור איזה גודל שתרצו.



1 ו 1/2 כוסות בננות בשלות ומעוכות ( 3-4 בננות)

1/3 כוס שמנת חמוצה

1/3 כוס שוקולד נוטלה , לערבב היטב ,כדי לרכך את המרקם + 1/2 כוס לקישוט

50 גר' חמאה רכה מאד , מומסת במיקרו ל10 שניות.

2 ביצים גדולות

1/2 כוס סוכר חום

1/4 כוס סוכר

1 ו1/2 כוסות קמח מנופה.

1/3 כוס אגוזי לוז קלופים וטחונים + 1/2 כוס לא קלופים לקישוט ( את האגוזים טחנתי במטחנת הקפה) , יש להשיג אגוזי לוז קלופים בספייסס , שמחתי כשראיתי אותם , כי מי צריך את כאבי הראש של הקילוף?

3/4 כפית אבקת סודה לשתייה

1/2 כפית מלח



ההכנה :
בקערת מיקסר עם וו המתכת , שמים את הבננות , שמנת חמוצה , 1/3 כוס נוטלה , החמאה המומסת , סוכר , והביצים . מערבלים במהירות בינונית כ 2 דק' , עד שמתערבב היטב.

בקערה נפרדת שמים את הקמח , קמח אגוזי הלוז , הסודה לשתייה והמלח.

מוסיפים לקערת המיקסר , ומערבלים במהירות נמוכה . לא לערבב יותר מידי .



בעזרת כף גלידה , או שתי כפות , ממלאים את השקעים , בגובה 2/3 .






מניחים מעל כ1/2 כפית (אפילו פחות) משוקולד הנוטלה שהשארנו בצד.

מקשטים באגוז לוז אחד.






אופים בחום בינוני כ-12 -15 דק' , או עד שקיסם יוצא יבש.

מקררים כ-15 דק' ומשחררים מהתבנית.

הבננה בצירוף אגוזי הלוז והשוקולד הוא תענוג צרוף בכל ביס.