יום חמישי, 9 ביוני 2011

משחקים עם מוצרלה...




האגדה מספרת כי גבינת המוצרלה , נוצרה בטעות בכפר קטן בדרום איטליה . כאשר מעט חלב בופאלו ,נשפך לתוך כד עם מים רותחים ויצר גבינה טעימה מאד.


כנראה שגם משפחת טרייסטר מביצרון הבינה את הערך המוסף הטמון בעדר קטן של בופלו . לכן היא טרחה והביאה עדר כזה לפני 10 שנים . היום הם ועוד משק אחד ,  היחידים שמחזיקים בבופלו .

אני זוכרת שבתות רבות שבילינו שם . החנות סמוכה מאד לרפת . כך הרווחנו גם משחקים עם החיות הנחמדות האלה , וגם ריח פרות , ניחוח חציר , מהול בריח גבינה קלוש שעלה באוויר והזכיר לנו ,למה טרחנו בכלל .

אני גם זוכרת את עץ התות הענקי שהצל על שני שולחנות עץ פשוטים , שם היינו בוצעים בגבינות ושותים חלב בופלו . תותי העץ נשרו לנו היישר לשולחן והיוו קינוח נפלא.

תסכימו איתי שלאור הזיכרונות הנעימים , אני מעדיפה רק את גושי המוצרלה הלבנבנים והזכים שלהם .

אבל , באמת שזו לא הסיבה היחידה , זו גבינת המוצרלה הכי טובה שיש בארץ .


 זו אחת הגבינות שאני מאד אוהבת...

הכדורים רכים למגע , עוטים קרום דק ושקוף . כשבוצעים את הגבינה , נקווים להם מים שקופים ולבנבנים שמעידים על טריות הגבינה.

כשהגבינה טרייה , טעמה מתוק ומיוחד , הוא הופך למר כשהגבינה מאבדת את טריותה . לכן חשוב להשתמש בגבינה , סמוך לקנייתה.

באפייה , היא נעשית צמיגית מעט , שזה ממש יופי במאפים , חוטי הגבינה שנמשכים להם  עד אין קץ , מעניקים משנה טעם ועניין לכל העסק הזה....

אני אוהבת מוצרלה , כמו שהיא , טרייה ומתוקה.



סלט קפרזה על שיפוד


אין כאן כמויות , הן תלויות במספר השיפודים שתרצו להכין.

אני השתמשתי בקופסא אחת של כדורי מוצרלה קטנטנים , שזה 200 גר' בערך.

1/2 צנצנת עגבניות קטנות מיובשות , מושרות בשמן זית . אם העגבניות גדולות ,חוצים.

עלי בזיליקום גדולים .

עגבניות שרי קטנטנות ומתוקות.



הכנת השעשוע : מאד כיף להכין את המנה הזו.

מלפפים עגבניית שרי בעלי בזיליקום ומשחילים את קיסם העץ .

עכשיו , משחילים גם את העגבנייה המיובשת .

לבסוף את כדור המוצרלה הקטן.

מסדרים בצלחת הגשה יפה , מזליפים על הכל שמן זית (כ- 2 כפות)

בתחתית הצלחת , מזליפים 2 כפות חומץ בלסמי , להשתדל שהחומץ , לא יוזלף על הגבינה , פחות אסטטי לטעמי .

מעט מלח גס וזהו.

טובלים כל שיפודון כזה ברוטב הנפלא שהצטבר מתחת , ועם בגט שנמרח בשום ושמן זית  ונקלה בתנור  עד היותו פריך   , כזה שכל ביס עושה קראנץ' בפה.... זה אחד הדברים הקרובים לשלמות שאני מכירה.




למחרת באין כדורי מוצרלה קטנטנים , הלכתי על הגדולים , בדיוק אותו דבר . פרסתי עגבניות תמר גדולות לפרוסות דקות , כך גם עשיתי עם הגבינה ... ושאר החגיגה....





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה