מרק מיסו הכל כלול

בעודי ישובה לי ככה סתם , השמיים אפלים שם בחוץ , לחות ברמה נסבלת בהחלט .
לובשת על פני הבעה זחוחה , משועשעת וסקרנית במידה , מול מאסטר שף .
חופנת קערית קומפוט קר וצונן (אימא שלי קראה לזה קומפוט ולכן ככה זה יישאר) , סקרנית לדעת איך ההפקה הולכת להציל אותם הפעם ממשימת הביאוס הזו , בה המתמודדים מתמרנים בין שאיפותיהם האישיות , לבין המצרכים שהונפקו להם על ידי הסבתא , המנכ"לית וכל השאר.
מסמליאנו פוזל בפחד לכיוונו של רושפלד וממלמל משהו על ילדים שפוחדים ממכשפות . המשימה הזו מאד חשה לי הוא ממלמל. I have no control with the  מזווה
איב מפרק ומרכיב את הדג מחדש .

 למא לא סגורה למה היא בחרה בכלל את הסטודנטים האלה.
ככה חברים באמצע המתח , דמם הכל , אין חשמל!!! , חושך , עלטה... נשארנו רק אני והקומפוט .
הנספחים הלכו לישון ואני נותרתי לבהות בחשכה , קצת מופתעת וקצת נעלבת , לא מבינה מדוע  כך ננטשתי .
לאחר ההלם הראשוני שהותיר אותי ישובה ככה , החלטנו אני והקומפוט ללכת לחפש איזה נר , כשלפתע הבחנתי בשני דברים בולטים  באופן מטריד מאד .
רק הבית שלנו אפוף באפלה , בעוד האחרים עולזים וצוחקים לי בפנים עם אורותיהם המסנוורים .
דבר שני שברח מזיכרוני בעודי נשאבת אל רחל , רון וכל החברה , היא ערימת המצרכים שערמתי למרק מיסו שיהיה במקרר לכשנרעב .
לסיפור הזה אין הפי אנד .
העלטה נותרה כעובדה חשוכה והחלטית , המצרכים חזרו אחר כבוד למקרר , ועד לרגע זה אין לי מושג מי הלך הביתה ומי המציא את עצמו מחדש .

מרק מיסו הכל כלול

מרק מיסו רבותי אינו מנה ראשונה , והוא בהחלט לא הנוזל הדלוח או המתקתק יתר על המידה שמגישים במסעדות .
המרק שלי הוא מנה ראשונה ועיקרית , כי במיסו שלי יש הכל .
רוצים פטריות?  יש!
איטריות? יש!
טופו? יש!
בקיצור למה להלאות  , יש בו המון טעמים , משביע , דל שבדלים בקלוריות ,  ועל בריאות בכלל  עוד לא דיברנו  .

אז שנלך להכין?

חזרתו של הכיבוש הסיני

פתגם סיני עתיק אומר : " אם אין לך משהו חכם להגיד , תגיד פתגם סיני עתיק"

אז באמת אין לי משהו חכם להגיד .

המח שלי נפרד מהגוף ואני בשלבים להביא את שני אלה לסנכרון .

החזרה מבוסטון הקרירה והירוקה , אל היובש ,הלחות והחום הכבד , השאירו אותי קצת המומה וחסרת אוריינטציה .

אני כופה על עצמי שגרה כאמצעי יעיל בדרך כלל , לנחיתה . כרגע אני לא מקפידה על סוג הנחיתה , מבחינתי שתהיה קשה , רק שתקרה כבר .

אז חזרתי ללמד יוגה , לעבוד ולבשל בקטנה . דברים של מה בכך שלא דורשים המון דמיון או התכוונות .

חשק לבשל אין לי , כי התרגלתי לבטלה מאורגנת ונעימה .

אני הולכת תמיד כבחירה ראשונית ואולטימטיבית , אם זה היה תלוי רק בי , על אוכל אסיאתי . הפעם בחרתי באוכל סיני ובמתכון ישן נושן .

אחרי שהלכנו שבי אחר אוכל יפני , תאילנדי , קוריאני , קמבודי וכו' . נחמד קצת לחזור לאוכל סיני שרק אותו פעם ידענו .

חוצמזה אומרים שסין היא המעצמה הבאה שתיצור סדרי עולם חדשים , אז כדאי להתיידד , לא?

אם מדברים על אוכל סיני , אני תמיד בעד זה הסצ'ואני.

למה? כי ספייסי זה אני , וחריף לוקח מבחינתי כל אוכל אחר .



עוף ברוטב צ'ילי

לא יודעת למה יצא לאוכל הסיני שם לא כל כך נחמד , מדברים הרבה על שימוש במונוסודיום גלוטמט , ועל כך שזה אוכל זול ולא אחיד ברמתו .

אני רק רוצה להזכיר שמה שרואים מכאן לא רואים משם , הווה אומר שהאוכל הסיני שעשה עליה לארצנו , לא דומה למה שיש בסין .

האוכל הסיני מגוון מאד ויש בו שימוש רחב בהמון מרכיבים ושימוש בטכניקות בישול רבות .

טיגון , טיגון עמוק , אידוי , בישול והקפצה .
אני אוהבת בעיקר את האוכל של אזור סצ'ואן , שבדרום מערב סין . אוכל פיקנטי עם שימוש נפוץ בפלפל סצ'ואן .
הסינים חושבים שזו חריגה מהטעם הטוב להניח סכין על השולחן , לכן הם חותכים את הבשר והירקות לפיסות קטנות , כדי לאכול בנוחות עם מקלות אכילה .

המנה הזו היא מוכרת מאד , אז רק בשביל להזכיר וגם כי יצא מופלא , אני מביאה גרסה פרטית שלי.
בדר"כ אני נגד טיגון , אבל במנה הזו התוצאה מתקבלת פריכה יותר מאפייה בתנור.

מה צריך:

500 גר' חזה עוף או פרגית (החלק של ירך העוף). חתוך לפיסות של 2X2
1 כוס קורנפלור
1 כפית מלח
1 כפית פלפל שחור
3 כוסות שמן קנולה לטיגון עמוק
8 -10 פלפל צ'ילי קטנים
3 שיני שום קצוץ דק
3 בצלי שאלוט קצוצים דק
3-4 ס"מ ג'ינג'ר קצוץ דק

למרינדת הבשר:

2 כפות רוטב סויה , בחייכם אל תשתמשו ברוטב נחות כמו תיבול סויה וכזה . קיקומן עובר ורוטב סויה tamari יהיה נהדר .

2 כפות חומץ אורז , יין שרי אדום או סאקה , מה שיש בסדר גמור , לא צריך לרוץ לקנות .
2 חלבונים
לרוטב:

2 כפות רוטב או PASTE של שום – צ'ילי



שני הסוגים ממש טובים

1 כף רוטב סויה
1 כף מים
1 כפית קורנפלור
1 כף רוטב בלסמי מאיכות טובה
1 כפית של פלפל סצ'ואני , שיש לו טעם אחר מפלפל הסצ'ואן השלם וניתן להשיגו בחנויות תבלינים .
ההכנה:

מרינדה:

מערבבים את כל חומרי המרינדה היטב , משרים את העוף למינימום 10 דק' או יותר .

רוטב:

מערבבים את כל חומרי הרוטב ומניחים בצד.

בקערה מערבבים את הקורנפלור , מלח ופלפל .

מחממים את השמן בווק . מנערים 1/3 מכמות העוף מהרוטב , מעבירים לקערת הקורנפלור ומצפים היטב .



מעבירים אל השמן ומטגנים בין 3-4 דק' עד הזהבה . ניתן כמובן לצפות את כל כמות העוף בקורנפלור , לשטח על תבנית אפיה , עם נייר פרגמנט ולאפות בחום של 200 מעלות עד שמזהיב .

אם בחרנו באפשרות הטיגון , ממשיכים כך עוד פעמיים ומעבירים לכלי עם נייר סופג .




מסלקים את השמן מהווק , אפשר כמובן לשמור , אבל תזכרו ששמן מתחמצן ולא ממומלץ להשתמש בו לשימושים נוספים.
מנגבים את הווק בנייר סופג.
מחממים את הווק , מוסיפים עוד כף שמן ומנערים כדי שהשמן יצפה את כל פני הווק .
מוסיפים את פלפל הצ'ילי השלמים ומטגנים עד שהם משנים קצת את צבעם.
מוסיפים את בצלי השאלוט , שום וג'ינג'ר ומטגנים כדקה.
מצרפים את הרוטב שחיכה לנו בצד , מערבבים עד שכל הפיסות יתכסו היטב ברוטב , ניתן להוסיף כ-2 כפות מים .

מגישים על אורז לבן או מלא , מפזרים למעלה בצל ירוק .

בתיאבון שיהיה ותעשו חיים:-))

חצילים ברוטב טחינה ומיסו

בשוק ראיתי חצילי בלאדי אמיתיים . לא אלה שמתחפשים לכאלה ודומים אחד לשני , מושלמים לגמרי .

אלא האחרים , ששונים אחד מהשני בגודל שלהם ובאופן שהקפלים שלהם משורטטים , חורצים סימנים בבשר החציל . מודיעים שהם לא נולדו בכלל לאותה אמא , ואפילו השכנות שלהם באותה ערוגה היא אקראית לגמרי .


בחרתי בבינוניים , נזהרת מהגדולים שמא יהיו ספוגיים מידי . בכלל לא חששתי שהם מרים או מלאים בגרעינים , בטחתי בצורתם המושלמת .

החזקתי אותם ביד , מתבוננת על צורתם המושלמת . חשה את המוצקות שלהם , ומחליטה להשאיר אותם שלמים .

חושבת על מתכון שיעשה להם כבוד , והולכת על בטוח , על מתכון מופלא לחצילים של מיקה שרון .



על המתכון :

1) המתכון דורש רשימה של מצרכים שאולי אינה נמצאת בכל בית . אני ממליצה מאד לקנות את המצרכים . הם שורדים המון זמן , הם טובים להמון מתכונים , ואת המתכון הזה אני מבטיחה שתכינו מאות פעמים . את המצרכים אפשר לקנות בכל חנות שמחזיקה חומרים מהמזרח .

2) אל תשנו כלום במתכון , לכו רק על מה שכתוב , מתכון מנצח לא משנים!!!

3)זה מתכון נהדר לאירוח , הוא מרשים ואפשר אפילו להכין אותו בשלבים , ולהרכיב הכל ממש לפני הארוחה .

4)את החציל צולים על הגז , בתוך כלי שייעדתם למטרה , עם שוליים גבוהים מעט , כדי למנוע לכלוך , הצלייה הזו הכרחית כדי להשיג את הטעם המעושן של החציל , כתבתי על זה פה
5) אל תקשיבו למעשיות האלה , על איך צריך לחרוץ חריצים בבשר החציל , או חלילה לנקב אותו מעט לפני הצלייה . תשטפו אותו , נגבו בעדינות והניחו אותו בתוך הכלי שחממתם קודם היטב . תנו כבוד לחציל :-))
אני את שלי אמרתי , מה שמוליך אותנו היישר למתכון המופלא הזה



חציל ברוטב טחינה ומיסו וגם סלט קטן ליד

מה צריך:

4 חצילים בינוניים

לרוטב:
2 כפות שירו מיסו

2 כפות טחינה גולמית

1 פלפל צ'ילי חריף טרי קצוץ דק (או 1/2 פלפל , אם חריף מידי)

2 כפות רוטב סויה

1/2 כוס חומץ אורז

1/4 כוס סילאן

1 כפית ג'ינג'ר מגורר

2 שיני שום קצוצות דק

1 כף שמן שומשום


לסלט:
2 בצלים ירוקים קצוצים דק

1/4 חב' עלי כוסברה קצוצים דק

1/2 חב' עלי רוקט

1/2 פלפל צ'ילי חריף קצוץ דק

2 כפות שמן זית

מיץ מ1/2 לימון

מעט מלח גס ופלפל שחור גרוס

2 כפות שומשום קלוי



ההכנה:

קולים את החצילים על הגז , כ20 דק' בכל צד עד שקליפתם משחירה . מצננים ומקלפים , משאירים את החציל שלם עם הגבעול

מניחים כל חציל על משטח עבודה , חותכים לאורכו 4-5 חתכים , אך משאירים את החלק הקרוב לגבעול שלם.




פורשים את החצילים על צלחת הגשה , כמו מניפה .

מביאים את כל חומרי הרוטב לרתיחה עדינה , תוך בחישה . מכבים מיד כשרותח.

מצננים כמה דקות , אך  כשהרוטב עדיין חמים יוצקים בעזרת כף על החצילים .

מכינים סלט מחומרי הסלט , מתבלים סמוך להגשה , מניחים ליד החצילים , זורים שומשום ומגישים .



ערך מוסף:
קולים את החצילים יום מראש , מחממים מעט במיקרוגל סמוך לארוחה

מכינים את הרוטב ושומרים במקרר , מחממים סמוך להגשה .

קולים את השומשום מראש ושומרים , כדאי לקלות כמות גדולה ולשמור במקרר לעוד שימושים .

מכינים את הסלט אפילו מס' שעות מראש , שומרים מכוסה במקרר , מתבלים סמוך להגשה

ווק עד צ'יינה

חיכיתי השבוע למוזה והיא לא באה.


אני לא יודעת אם זה קשור למלנכוליה הסתווית שהתגנבה לי ללב. אני מרגישה באוויר ובעצמי ,את הצורך להתכנס פנימה , ללב ולבית .

אני מרגישה את האדמה נאספת פנימה , מתחילה להגן על הזרעים שבתוכה , כמו רחם גדול וחם .

אמרתי לה , למוזה , שאני זקוקה לה בדחיפות , אבל היא עמדה בסירובה .

בדרך כלל כשהיא באה , אני מרגישה אותה לפי החום שמתפשט בבטן ומשם ללב , מאפשר להרגיש שזה בדיוק נכון , מה שאני הולכת לכתוב , לעשות ולהגיד.

עשיתי המון דברים שמביאים מוזות :

שתקתי..

דיברתי..

ראיתי שקיעות וזריחות..

הלכתי לשוק , חזרתי , קראתי , בישלתי.

אפילו מדיטציה עשיתי...

כלום.

אמרתי למוזה , הלא התחייבת , ככה מפקירים.

הציצה המוזה ואמרה: לא תמיד צריך לתת את כל הנשמה , לפעמים מספיקים רק רסיסים.

איך ? עניתי לה , הלא התחייבתי . כתוב בפירוש " אוכל לנשמה" .

ענתה : לא נורא , לפעמים צריך שקט בשביל להתמלא.

אז שתקתי.

נכנסתי למטבח , והכנתי את מה שאני הכי אוהבת , אוכל אסיאתי. חשבתי שחום התבלינים האסיאתי מתאים מאד לתחושה הסתווית.

הכנתי בדממה ,ואכלתי בשקט ,כי היה טעים מאד .

טעים במידה כזו שלא היה צורך במילים.. וגם התמלאתי.



שעועית ירוקה ואדממה עם שום וצ'ילי

3-4 מנות



מה לקנות:


300 גר' שעועית ירוקה טרייה , איך בודקים? שוברים באמצע (בלי בושה) אם היא נשברת מיד עם קול פריך כזה , היא טרייה. אם היא מסטמרטתת באמצע השבירה , לא לקנות!!!

1 +1/2 כוסות אדממה קפואה , ללא תרמילים . בטח שיש לקנות .

2 שיני שום שמנמנות קצוצות דק .

1/2 – 1 פלפל צ'ילי חריף , חתוך לפרוסות דקיקות .

  2  בצלים ירוקים קצוצים דק .

2 כפות שמן זית

3 כפות רוטב סויה .

1 כף שמן שומשום

פלפל שחור גרוס

1/2 כפית דבש (לא הכרחי)

מלח גס לפי הטעם , קודם טועמים , בגלל הסויה .

3 כפות שומשום קלוי במחבת חמה , ללא שמן .

איך מכינים:

קוטמים את הקצוות של השעועית , חוצים אותה לאורכה . כך שההתוכן שלה מתערבב קצת עם האדממה , שזה ממש נחמד.


מחממים את השמן בווק , מוסיפים את השום והצ'ילי ומטגנים כדקה , רק עד לדרגה של שקיפות .

מוסיפים את השעועית ומטגנים כ-2 דק' .

מצרפים את האדממה ומטגנים עוד דקותיים , מערבבים תוך טיגון .



מערבבים את הסויה והדבש עם הפלפל השחור ומוסיפים לווק. מערבבים היטב זה הזמן להוסיף את שמן השומשום , הבצל הירוק והשומשום הקלוי. מערבבים עוד חצי דקה ומסירים מהאש.

עכשיו טועמים , אם חסר מלח , מוסיפים קמצוץ. המאכל אמור להיות עם מעט מאד רוטב. אם אתם אוהבים רוטב , אפשר להוסיף מעט מים לפני הוספת הבצל והשומשום.

הכנתי את השעועית עם אורז קוקוס מופלא ששייך בכלל לתפוצה אחרת, אבל ככה זה עם אוכל אסיאתי , הכל הולך עם הכל .

אורז קוקוס
כדאי שיהיה בבית:


2 כוסות אורז בשמתי (אני משתמשת בטילדה)

1 כף חמאה או 2 כפות שמן קנולה.

1 כף סוכר חום

1 +1/2 כוסות חלב קוקוס , לנער היטב לפני שפותחים את הקופסה.

1 +1/2 כוסות מים.

1 כפית מלח .

1/2 כוס שבבי קוקוס .


איך להכין:
מחממים את החמאה בסיר .

כשהחמאה נמסה , מוסיפים את הסוכר והמלח , מערבבים על להבה בינונית עד שהסוכר נמס.

מוסיפים את האורז , ומטגנים על להבה גדולה , עד שהאורז מצופה היטב בחמאה.

מכניסים פנימה את חלב הקוקוס והמים , מכסים ומנמיכים את הלהבה למינימום , מבשלים כ- 20 דק' , עד שהנוזלים נספגים.

בזמן שהאורז מתבשל , מפזרים את הקוקוס על תבנית מרופדת בנייר אפייה , אופים בחום גבוה עד שהקוקוס מזהיב , מערבבים מידי פעם כדי שהקוקוס לא יישרף . אפשר לעשות את אותה פעולה במחבת ללא שמן .

מסדרים את האורז על צלחת הגשה ומפזרים למעלה את הקוקוס . מגישים עם השעועית והאדממה . יופי של ארוחה צמחונית .

למי שאופציית ארוחה ללא בשר , לא מתקבלת על הדעת . אפשר להכין את אחד משני המתכונים האלה , שמשלימים את הטעמים האסיאתיים.

עוף טריאקי

כנפי עוף בשום ודבש

נודלס עם בשר וחזה אווז בתיבול אסיאתי

אטריות (ביידיש לוקשן) הן מאכל העשוי מקמח ,מים וביצים.


כולם רוצים לנכס לעצמם את המאכל הזה ,בטענה שהם המציאו אותו. זה אומר שלי הוא והשני מוחה בתוקף על הגניבה...

האמת היא שהאטריות ,פסטה , נודלס... הן של כולן ,בזכות "דרך המשי" ,שהייתה יותר מדרך אחת . אלה היו כמה דרכים שחיברו בין שי –אן שבסין לאנטוכיה בסוריה ומשם לאירופה.

על הדרכים האלו נדדו תרבויות שהשפיעו זו על זו בכל , גם בעניין הלוקשן שכל תרבות לקחה אותה לאן שטעים לה.

לי זה לא משנה ,אני אוהבת אותן בכל צורה ובכל אפשרות הכנה , לא נראה לי שיש מאכל שעשוי מאטריות שלא אוהב.

את המתכון שאביא , אני מחבבת במיוחד והוא מסביר בעיני הכי טוב את עניין דרך המשי . יש כאן נודלס אסיאתיים , בשר טחון שלקוח בדרך כלל מסצנת אוכל אחרת , חזה אווז (מה קשור תגידו) ותיבול אסיאתי שמחבר הכל לטעם הנכון .

לי אין ספק שהמאכל הזה הולך לככב במטבח שלכם כמעט ללא הפסקה , גם בגלל קלות הכנתו , כמו גם בגלל טעמו הממכר.



נודלס עם חזה אווז ובשר בתיבול אסיאתי.



מצרכים:

500 גר. בשר טחון

100 גר. חזה אווז , קצוץ דק .

3 פרוסותג'ינג'ר בעובי 1/2 ס"מ קצוצות דק.

5 שיני שום שמנמנות קצוצות דק.

3 בצלים ירוקים קצוצים.

1 פלפל צ'ילי קצוץ דק או 1 כפית פלפל צ'ילי גרוס.

2 כפות שמן שומשום

2 כפות שרי או יין אדום .

4 כפות סויה.

פלפל שחור ומלח ממש בזהירות ,כדאי לטעום קודם...

1 חב' אטריות - נודלס
1/2 כוס מים או ציר עוף.

2 כפות שמן.

הערה: אפשר להכין את המנה גם עם אטריות אורז.


ההכנה:
מתחילים בהכנת הבשר:

מחממים מחבת גדולה או ווק , מטגנים קצרות את חזה האווז ומעבירים לצלחת.

מוסיפים לשומן שהצטבר במחבת עוד 1 -2 כפות שמן. מוסיפים את הג'נג'ר ,שום ,וצ'ילי ומטגנים כ30 שניות.

מוסיפים את הבשר , וממשיכים לטגן תוך בחישה ,כדי לפורר את הבשר. מטגנים עד שהוא משנה את צבעו. מחזירים את חזה האווז לווק.






מצרפים את הסויה , שרי או יין , ופלפל שחור. בשלב הזה מוסיפים את המים . אם יש נוזלים בבשר (לא אמור להיות בשלב הזה) ,לא מוסיפים נוזל . המאכל אמור להיות עסיסי ,אך לא "שוחה " ברוטב.

מבשלים את הנודלס אל –דנטה ( כן גם פה , אף אחד לא אמור לאהוב את האטריות שלו מבושלות יתר על המידה). מסננים.

מוסיפים אל הבשר ,מערבבים היטב , זה השלב להוסיף את שמן השומשום והבצל הירוק. עוד ערבוב קטן ....



יש ביטוי שנקרא "לחמם אטריות קרות"... הביטוי בא לרמז על מצב חסר תועלת שלא ניתן לתיקון , באנלוגיה לטעמן התפל של אטריות שחוממו מחדש...

אל דאגה , במתכון הזה , לא תישארו עם אטריות לחימום ... וגם אם כן , תפל .. זה לא המקרה שלהן .

אורז בר ,טופו ואספרגוס -הכי בריא!!

טופו לא היה פעם אחד ממצרכי המזון שצרכתי.
פגשתי אותו פה ושם ,אהבתי את הקוביות עם מרקם המשי שלהם בתוך מרק מיסו ,או באגדשי טופו שהייתי אוכלת במסעדת אונמי . אבל חוץ מזה דרכינו לא ממש הצטלבו ,חיינו יופי בלי לדעת יותר מידי אחד על השני...
כשהחלטתי שאני רוצה לאכול אוכל נטול בשר רוב הזמן (בשאיפה לכל הזמן)
לא התכוונתי להיהפך למכורת טופו ,כוונתי הייתה להיחשף למוצרי מזון שונים ודרכי הכנה שונות, שיאפשרו לי לאהוב אוכל צמחוני לאורך שנים ,ולא סתם כהרפתקה זמנית.
פתחתי את טעמי לאפשרויות נוספות.. אך לא שיערתי שבתהליך זה אהפוך למכורת טופו... היום במקרר שלי יש באורח קבע לפחות 3 חב' של טופו....
על הטופו בהרחבה אכתוב פעם אחרת ,כשאביא מתכון של טופו צלוי בתנור עם מבחר טעמים אסיאתיים . אני מכורה למאכל הזה!!!!!!!!
אז ממש הכי בקצרה עליו (כי אפשר לכתוב על טופו עד אין סוף) כדי לשכנע את המהססים ...
הטופו מכיל המון חלבונים ,דל בקלוריות (שזה הכי שווה) ,אינו מכיל סודיום וכולסטרול . נמצא ברשימת המזונות הבריאים ביותר בעולם!!!
הוא כמעט חסר טעם וריח משל עצמו ,ולכן מקבל אליו באהבה כל מה שתרצו לשים עליו , התיבול האסייתי מאפשר לטופו להיות כוכב!!!
לטופו שלי שידכתי הפעם אורז בר ואספרגוס... וממש בקצרה על אורז הבר:
אורז הבר ,להבדיל אלפי הבדלות מאורז פרא... אינו אורז בכלל!!אלא קטנייה שקיבלה את השם wild rice על שום דמיונה לאורז. צבעה חום כהה עד שחור אורכה הוא עד 1 ס"מ וטעמה אגוזי ומיוחד מאד.

אורז הבר גדל באגמים ובנחלים בהם הזרימה איטית ,בצפון ארה"ב ובקנדה. האיסוף נעשה תוך חתירה בסירות ולאחריו תהליך עיבוד \ יבוש שאורך כשעה.
האורז לא פראי רק באופן גידולו ,הוא כזה גם מבחינת מחירו השערורייתי . חצי קילו אורז יכול להגיע למחיר של 50 שקל!!! . הבשורה הטובה :שדי ב1/4 -1/2 כוס כדי להעניק את טעמו המיוחד לאורז מלא או רגיל.הוא יפה מאד בצורתו ומעניק ממראהו וטעמו לסלטים ומשדרג מנות אורז אחרות.
את האורז ניתן לקנות ב"עדן טבע מרקט" ,"ניצת הדובדבן" , "אורגניק מרקט" ובכל חנויות הטבע.
הטופו שאני אוהבת הוא טופו מוצק ,( נמצא בקירור) של משק " ווילר", אני אוהבת את המוצקות שלו ואת טעמו. אבל כל טופו יסכון למטרה.
אורז הבר ,טופו צלוי היטב ,ואספרגוס ,הכל בטעם וניחוח אסיאתי הוא שילוב הרמוני שיוצר אנסמבל שלם של טעמים בפה...
ממליצה בחום על המנה הזו שהיא טעימה מאד!!! והכי חשוב.... בכל ביס תוכלו לדעת שזה עתה אתם מאד מטיבים עם עצמכם ואוכלים בריא מאד ,ולא משמין!!!!!!!!
היזהרו מהתמכרות!!!!!
מצרכים:
1 כוס אורז בר.
10 אספרגוס טריים.
1 חב' טופו .
3 שיני שום שמנמנות קצוצות דק.
1 ס"מ של שורש גי'נג'ר טרי וקצוץ דק.
4 בצלים ירוקים קצוצים באורך 1/2 ס"מ.
1/4 חב' כוסברה שטופה וקצוצה דק.
2 כפות שמן שומשום.
3 כפות רוטב סויה.
1/2 כפית צ'ילי גרוס או 1/2 פלפל חריף.
פלפל שחור גרוס. מלח לפי הטעם ,בזהירות ,לטעום! ,כי הסויה מעניקה מליחות למנה.
1/2 כוס שקדים קלויים במחבת חמה ,וקצוצים גס. (לא היה לי ,ולכן הפעם הכנתי בלי)
2 -3 כפות שמן זית.
ההכנה:
את האורז שוטפים היטב ומבשלים כמו פסטה ,לפחות 4 כוסות מים על כל כוס אורז . מביאים לרתיחה ,מנמיכים את הלהבה , ומבשלים עד שמתרכך . אני בודקת מידי פעם ,המרקם צריך להיות נגיס ,ולא רך לגמרי . הגרגרים קצת מתבקעים ותוכן לבנבן נחשף החוצה. מסננים היטב את האורז ממים ,משאירים במסננת עד לזמן הוספתו לשאר החומרים.

את האספרגוס קוטמים בחלקו העצי התחתון ,וזורקים . את שאר האספרגוס חותכים לפיסות אלכסוניות באורך של 2 ס"מ . את החלקים היותר עבים חוצים לשניים.

את הטופו מנגבים היטב ,חותכים לפרוסות בעובי 1 ס"מ ,ואחר"כ לקוביות קטנות. מוסיפים 1 כף רוטב סויה ומשהים ,ל10-15 דק'.

מחממים 1 כף שמן זית בווק או מחבת טפלון גדולה שתכיל את כל המרכיבים.
מוסיפים את האספרגוס ומטגנים על להבה גבוהה , בדיוק 2 דק' . כי ממש לא בא לנו אספרגוס מסמורטט!! מוציאים לצלחת ושמים בצד.
עכשיו תורו של הטופו , מוסיפים לווק ומטגנים עד שהוא מזהיב ,בערך 2 דק'. מוציאים לצלחת נפרדת.

מוסיפים לווק עוד כף שמן ,ומצרפים את השום ,הג'ינג'ר ,צ'ילי וחצי מכמות הבצל . מטגנים יחד ,נותנים לריח לבשם את כל המטבח ולשגע קצת את השכנים:-))
מוסיפים את האורז ומטגנים עוד כ -2 דק' ,כדי להעניק לו קריספיות...
מוסיפים את האספרגוס , הטופו ,את 2 כפות רוטב הסויה הנותרות , שמן השומשום (אפשר רק כף) ופלפל שחור.
מוסיפים את הכוסברה ,ושאר הבצל הירוק . טועמים ומוסיפים תיבול לטעמכם...
מפזרים את השקדים למעלה ,מגישים ... ומחכים לתשואות.... ולהדרן...

לעיתים אני עוצרת לחשוב ,כמה מעט אנחנו יודעים על איך מוצרים מגיעים אלינו.. כאילו מאז ומעולם הם ארוזים להם כך בשקיות ...

אורז הבר לא סתם יקר ... שני הסרטונים הקצרים מראים לנו את הדרך המיוחדת שבה הוא נקטף ומעובד... מרתק!!!

חיטה ואספרגוס מוקפצים בווק.... .

בכל שבוע ,כשאני הולכת אל השוק ( שוק האיכרים ,אלא מה?) אני עורכת לי רשימה של המצרכים להם אזדקק השבוע.


בכל פעם מחדש ,אני נשבעת לעצמי שהפעם לא אקנה אספרגוס ,גם אם הוא יהיה הכי יפה והכי טרי שבעולם ,אני אהיה חזקה ולא אקח אותו איתי הביתה.

האספרגוס האצילי שבירקות ,האהוב עלי מאד , נוהג תמיד לשבש את תוכניותי ...כך יוצא שכאני בכלל לא מתכננת להכין איתו איזו מנה. הוא מופיע בפני במלוא הדרו ואני ...נכנעת לקסמיו.

כך היה גם הפעם ,אני יודעת בדיוק באיזה דוכן מוכרים אותו . אני חולפת על פניו כלא רואה אותו ,מציצה בכל זאת מזווית העין ,ורואה אותו ,כזה שמנמן, כולו ירוק וטרי . ,ממש מתחנן אלי שאקח אותו... אז לקחתי .

חסרת עמוד שדרה שכמותי...

להכנת המתכון הזה שהוא בסגנון אסיאתי ,השמשתי באספרגוס ידידנו ובדגן שאינו בנמצא בארצנו ,וחבל מאד . הנקרא בשם farro , אותו אני מביאה מבוסטון. הטעם הוא שילוב שבין חיטה וגריסי פנינה , מעבר להיותו טעים ,הוא גם מתבשל מאד מהר. אבל ... לא להיבהל! ניסיתי את המתכון גם עם חיטה ואני חושבת שהחיטה עומדת במשימה לא פחות טוב ,כי מתקבל מנשך יותר קראנצ'י. כמובן שמשך בישול החיטה ארוך יותר.

זו מנה עזת טעמים , יפה , ומאד ובריאה.

מצרכים:

2 כוסות חיטה.

1 חב' אספרגוס. (כ10-15 גבעולים).

5 בצלים ירוקים קצוצים.

1/2 חב' כוסברה ,שטופה וקצוצה דק או פטרוזיליה למי שממש שונא כוסברה.

1 פלפל צ'ילי טרי קצוץ דק.

5 שיני שום שמנמנות ,קצוצות דק.

4 כפות שמן זית.

3 כפות רוטב סויה.

1 כף שמן שומשום.

2 כפות שומשום . לחמם מחבת ללא שמן ,להוסיף את השומשום ,לטגן עד הזהבה.

פלפל שחור גרוס .

מלח לפי הטעם.

כ-20 שרימפס גדולים קפואים או טריים ,אם הם קפואים מפשירים ,מספיגים ,ומטגנים כ-2 דק' ב 1/2 כף שמן זית. לגרסה הכשרה מוותרים .

ההכנה:
שוטפים היטב את החיטה ,שמים בסיר וממלאים במים כדי לכסות היטב את החיטה. מביאים לרתיחה ,מנמיכים את הלהבה ומבשלים עד ריכוך . לא לבשל יותר מידי !! . מסננים היטב.

שוטפים את האספרגוס ,חותכים את ה1/3 התחתון ו..זורקים היישר לפח.

את השאר ,חותכים לחתיכות של 3 סמ' . חוצים את החלקים העבים יותר לשניים . משאירים את ראשי האספרגוס בשלמותם.

במחבת גדולה או ווק ,מחממים את שמן הזית .מוסיפים את השום ופלפל הצ'ילי. מטגנים עד הזהבה קלה .

מוסיפים את האספרגוס ומטגנים כ2 ד'ק.

מוסיפים את החיטה ,מערבבים היטב וממשיכים לטגן עוד 3 דק'.

מוסיפים מחצית מכמות הבצל הירוק ,את רוטב הסויה , ופלפל שחור.

מערבבים היטב ,מוסיפים את הכוסברה ,שמן השומשום ,השומשום ( שהוזהב קודם) . טועמים ,מוסיפים מלח אם צריך ואת המחצית השנייה של הבצל הירוק.



מי שהחליט על שרימפס ,זה בדיוק הזמן להוסיף אותו לחגיגה הזו. מסירים מהאש.



בתיאבון.

פסטה מחיטה מלאה עם אפונה סינית וברוקולי

בוקר אחד אחרי שהגעתי במפתיע לאן שהייתי צריכה להגיע . נכחתי לדעת שהדרך והנסיעה חלפו מבלי שאחוש בהם בכלל...בכל פרק הזמן הזה לא ממש הייתי שם.
עובדה זו הוליכה אותי למסקנה שמחצית חיינו חולפת לה בסוג כזה של "אוטוטיזם" (שילוב של התנהלות אוטומטית וסוג של אוטיזם).
עיסוק רודף עיסוק... אנחנו נלחמים לשמור על שיגרה מוכרת ונוחה....ולפעמים אנחנו לא כל כך נוכחים. ידיעה זו הוליכה אותי להחלטה שפעם בשבוע לפחות (טוב זו רק התחלה) אני חורגת מהשגרה ועושה משהו קצת שונה ,נוסעת בדרך אחרת ,קובעת פגישות ספונטניות , גם אם הן לא מתאימות לאותו יום .....
השבוע החלטתי ללכת לים אחרי העבודה , מרחק של 400 מ' מהבית כל כך קרוב ועם זאת רחוק...(למי יש זמן).
לקחתי את מזרן היוגה ,טרמוס קטן של קפה ואיך לא 3 עוגיות בדיוק..(מתכון בפעם אחרת).
השיגרה קצת נלחמת...מה עכשיו?...יש כל כך הרבה מה לעשות!!... אבל אני הייתי נחרצת.
מגע החול תחת כפות הרגליים ,רחש הגלים והשקט ...משימות היום שנותרו מאחור מתרחקות ממני והלאה.
פורשת את המזרן... מתכנסת פנימה ,נשימות ,התרגול זורם מעצמו....
קפה ועוגיות..הטעם איכשהו חזק וטעים יותר.
משתהה עוד קצת , מתבוננת איך העננים מתכנסים באופק ,השמש מתארגנת לשקיעה מרהיבה....
חושבת בדרכי הביתה שבא לי משהו פחממתי ועם זאת שישאיר אותי בתחושה שאכלתי משהו בריא.

פסטה מחיטה מלאה עם אפונה סינית וברוקולי.
מצרכים:
1 חב' פסטה מחיטה מלאה(500 גר') ,אפשר כמובן פסטה רגילה.
200 גר' אפונה סינית טרייה ,מאחר ועונתה כמעט חולפת ,אפשר להמיר בכל מה שתרצו :אספרגוס,שעועית ירוקה...
לאורך האפונה הסינית יש סיב שכדאי להסיר ,פשוט מושכים עם סכין וזהו!
250 גר' ברוקולי חתוך לפרחים קטנים.
6 פטריות שיטאקי טריות חתוכות לפרוסות , או יבשות מושרות כ15 ד'ק במים רותחים ,סחוטות ופרוסות .
1 גזר גדול או 2 בינוניים ,קלופים וחתוכים לרצועות דקות.
3 שיני שום גדולות קצוצות.
1/2 ח'ב כוסברה קצוצה.
4 בצלים ירוקים קצוצים.
4-5 כפות שמן זית.
1/4 -1/2 כפית צ'ילי גרוס או 1/2 פלפל חריף ירוק קצוץ דק.
1 כף שמן שומשום.
3 -4 כפות רוטב סויה.
1/2 כפית פלפל שחור גרוס .
מלח בזהירות בגלל רוטב הסויה.
ההכנה:
מבשלים את הפסטה לדרגת אל דנטה (ננגסת בשן ,ולא רכה מידי) ,מסננים.
מכינים את כל המצרכים ,כך שיהיו זמינים בעת ההכנה.
מחממים את שמן הזית בווק ,מוסיפים את השום ,ופלפל צ'ילי מטגנים עד שהם יזהיבו מעט .
מוסיפים את הברוקולי, האפונה ,והגזר מטגנים תוך בחישה כ3 ד'ק, מוסיפים את פטריות השיטאקי ומטגנים עוד דקה.
מוסיפים את הפסטה ,מערבבים היטב.
מוסיפים את הסויה ,מלח (בעניין המלח אני לא מוסיפה מראש ,קודם טועמת ואז מחליטה כמה חסר לי) ופלפל .
ולבסוף שמן שומשום ,כוסברה ובצל ירוק.
מסירים מהאש ,טעים ...טעים וגם דיאטטי .יוצאת כמות גדולה ,שנשמרת מאד יפה ,ואפשר לאכול מנה כל יום.
הערה: מרגע שהכנתם את כל החומרים ,שזה שלב הכרחי ,ההכנה עצמה אורכת כ10 ד'ק.
אני למשל אוהבת לשמוע את הזמרת הזו בזמן שאני מארגנת הכל....