יש הרבה דרכים ליהנות ממנגו .
הכי כיף כמובן זה הטריים
שעונתם קצרה מידי . פעם חשבתי שמנגו מאיה הם הכי והתעקשתי לקנות רק אותם .
זה לא שידעתי כל כך להבחין , אבל שמעתי שהם הדבר האמיתי , אז התעקשתי .
אחר כך למדתי להבחין גם באחרים
ואפילו לאהוב את אלה של הסתיו , הירוקים מבחוץ וכתמתמים מבפנים , עם טעמם האקזוטי והעדין .
כשאלה נגמרים , אני עוברת למיובשים
, מנסה להאריך את זמן המנגו כמה שאפשר .
כשראיתי את כדורי המנגו בבלוג
הנהדר הזה , שמחתי שמצאתי ממתק שמשלב מנגו וקוקוס .
חוויה טרופית של ממש .
שמחתי שיש לי שימוש לקוקוס צ'יפס שקניתי לפני פחות משנה בארה"ב
ונח לו במקרר לכשיזדמן .
מקלות הווניל בורבון שקניתי בפריז קצת לפני , הצטרפו לחגיגה . נהיה לי
ממש שמח בלב שכל דבר
מוצא בסוף את מקומו .
מוצא בסוף את מקומו .
את המנגו והקשיו קניתי כאן .
הכדורים יצאו טעימים להפליא ומזכירים טעמים של דקלים , שמש וחופים
לבנים (לא שאכלתי פעם חופים...)
הם לא מתקשים במקרר ונשארים רכים ונעימים לנגיסה .
הילה אמרה שאם אני רוצה אותם יותר מוצקים , אולי כדאי להוסיף קצת
שיבולת שועל .
רעיון מבריק לדעתי , למי שחייב
שהנגיסה תתנגד לו קצת .
100 גר' קשיו טבעי
100 גר' מנגו טבעי , רצוי מאד
לא ממותק . יש כאלו בחנויות טבע .
1/2 כוס קוקוס טחון , אני השתמשתי בשבבי קוקוס לא מתוקים .
1 – 2 כפות דבש / סילאן
גרגירים ממקל ווניל שלם . את התרמיל שנשאר תייבשו ואז תכניסו למיכל
סגור ותמלאו בסוכר . מתקבל סוכר ווניל הכי שווה בעולם .
מיץ וקליפה מלימון ליים שלם ,
או 1/2 לימון
קורט מלח גס
משרים את אגוזי הקשיו בקערית ל 4 שעות
מסננים היטב , מנגבים מעודף נוזלים .
מכניסים הכל , למעט הדבש למעבד מזון , ובפולסים מעבדים למחית אחידה .
מעבירים לקערה ומוסיפים את הדבש
, מערבבים .
שמים בצלוחית קוקוס טחון .
מרטיבים מעט את הידיים ולוקחים בכל פעם כמות של כפית אחת , מגלגלים קצת בידיים ואח"כ
בקוקוס . שמים על נייר פרגמנט .
מרטיבים מעט את הידיים ולוקחים בכל פעם כמות של כפית אחת , מגלגלים קצת בידיים ואח"כ
בקוקוס . שמים על נייר פרגמנט .
נותנים מעט להתגבש ומעבירים לכלי , סגור היטב וישר למקרר .
מחזיק שבועיים , אם הצלחתם לאכול כדור אחד ליום .
