יום ראשון, 27 בדצמבר 2015

כרוב ממולא של אמא שלי


בזמן האחרון אני טומנת.
פעם טמנתי את הראש בחול , ככה היה לי נעים  ולא הרגשתי צורך לחפור.
היום אני טומנת את נפשי בכף ידי , כי ככה מרגיש לי נכון לעכשיו.
אני גם טומנת מלית שוקולדית ושמנתית בתוך בצק שמרים רך ומזמין.
טומנת בשר ואורז בעלי כרוב שקופים .
עורמת המון דברים טובים בתוך בצק תפוח , טומנת וממתינה .
אוהבת את הציפייה הזו  , מאפשרת לה להימשך כמה שאפשר .
מפזרת בעצלתיים את המלית , מחליקה אותה על פני הבצק בשימת לב רבה , מקפידה שכל חלקי המלית יהיו שווים בכל מקום .
רק אז אני מגלגלת , לוקחת את הזמן , ומשאירה .
נותנת להם לנוח יחד, להתיידד. כמו זרע שנטמן באדמה  , האדמה חובקת אותו לתוכה , שניהם לא יודעים מה יהיה בקץ היחסים שנרקמו שם  ביניהם.
מרגישה כמו הזרע הזה שנובט עכשיו בתוך נפשי .
מרשה לעצמי לאט, לשנות מחשבות , אורחות חיים וסיסמאות שאינן מתאימות לי יותר .
ממתינה.

כרוב ממולא של אמא שלי

לאמא שלי היה מגע רך ועוטף .
כשהייתה נכנסת למטבח , היו פניה נעשות רכות .
הייתה נשענת על השיש במטבח  , מכינה כוס קפה קודם לכן . ואז היו ידיה מלהטטות , ברוך , בשקט .
את עלי הכרוב הייתה חופנת ביד אחת , מטמינה את המלית ומגלגלת , מניחה.
הייתי מתבוננת לפעמים ויכולתי לראות מבעד לשקיפות המעודנת והמשורגת של עלי הכרוב במילוי שנח לו שם , מגיר את מיציו  ומעורר את בלוטות הטעם בהבטחה  הטמונה  שם בתוך  העלים .
כך היה נבנה לו הסיר , שכבה אחר שכבה . ציפייה גדולה הייתה שם , כזו שיודעת ומרגישה את הטעם .
ככה בדיוק אני עושה , מחקה את אימי בכל כך הרבה דברים  , לזיכרון יש דרכים לחרוט אותם גם בגוף .
מה צריך:
  • 2 כרובים גדולים , תמיד אני פוחדת שלא יהיו לי מספיק עלים , אז אני קונה יותר שיהיה.
    500 גר' בשר טחון טרי 
    2 כוסות אורז .
    2 בצלים גדולים קצוצים דק.
  • 4-5 כפות שמן קנולה או שמן זית .
    1 כפית פלפל שחור.
    1 כפית גדושה פפריקה חריפה , פחות למי שלא אוהב חריף .
    מלח לפי הטעם , תתחילו עם כפית  , תטעמו קצת ותוסיפו עם חסר .
    למי שאין לו התנגדות בסיסית , אז 1 כפית אבקת מרק עוף , כך אמי הייתה עושה .
    לרוטב:
    1 קופסה רסק עגבניות באיכות טובה   200 גר'
    1 כפית פפריקה מתוקה 
    1/2 כפית  פפריקה חריפה 
      1/2כפית פלפל שחור
    1 כפית סוכר 
    1/2 כפית מלח 
    1/2 כפית אבקת מרק עוף (לא הכרחי)
    לטעום , אם חסר מלח אז להוסיף

איך:
מכינים קערה מאד גדולה ומכסה שיתאים לקערה .

מעמידים לרתיחה קומקום מלא של מים .
מורידים חלק מתחתית הכרוב , מסמנים קוטר של כל החלק העצי , ומתחילים לפלס את הדרך פנימה עד שמוציאים אם רוב ליבת הכרוב.

מעמידים בקערה את הכרוב , כשהחלק החתוך כלפי מעלה .
המים רתחו? יוצקים אותם אל לב הכרוב ומיד מכסים .
המים אמורים לכסות את הכרוב , אם יש צורך , מרתיחים עוד מים ויוצקים פנימה ומיד מכסים .
משאירים ככה קצת .ובינתיים במחבת רחבה מטגנים את הבצל בשמן עד הזהבה.
בקערה נפרדת שוטפים היטב את האורז , ומניחים במסננת לניקוז כל הנוזלים.
כשהנוזלים התנקזו מעבירים שוב לקערה , מוסיפים לאורז את הבשר הטחון ואת הבצל המטוגן עם השמן שבו הוא טוגן.
מוסיפים את התבלינים , ומערבבים היטב , בידיים , רק בידיים כדי להרגיש ..
שופכים את המים בו הושרו עלי הכרוב , מפרידים את העלים אחד אחד , אתם תראו באיזו קלות הם נושרים להם .


מתחילים במלאכת הגלגול .
בכל עלה שממלאים , מורידים את החלק העצי שקרוב ללב הכרוב , החלק הקשה .
שמים כף מלית בחלק הקרוב אלינו , גלגול אחד מעל המלית , אחר כך מביאים את שני צידי העלה מעל המלית וממשכים לגלגל , מניחים בסיר.

כך ממשיכים עם שאר העלים והמלית , מסדרים בסיר במעגלים מהחוץ לפנים . שכבה על שכבה.


באותה קערה של המלית , שמים את רסק העגבניות והתבלינים ומים כ-2 כוסות.

יוצקים לסיר , אבל קרוב אל הדפנות , מוסיפים עוד מים עד כיסוי הממולאים .
מביאים לרתיחה , מנמיכים להבה ומבשלים כ- שעתיים על להבה נמוכה .
אפשר להשלים את הבישול בתנור , ז"א שעה וחצי על להבה נמוכה ועוד 30 דק' בחום של 170 מעלות .
חום התנור אהוב עלי כאן מאד , כי הוא משחים מעט את הממולאים ומרכז טעמים .
שיהיה בתיאבון .




2 תגובות:

  1. נקרא מנחם ונראה כך... ממש מעורר געגוע. דומה מאוד לכרוב הממולא שסבתא שלי נהגה להכין לנו, כולל השימוש בשמן של הבצל והערבוב בידיים.
    היום אקנה כרוב למילוי ואולי בסופ"ש נתפנק בקטנים הממולאים האלה.

    השבמחק
  2. הכי אני אוהבת להכין אוכל שמחבר אותי לגעגועים האלה
    תודה על התגובה הנהדרת ושיהיה בהצלחה
    חיה

    השבמחק