‏הצגת רשומות עם תוויות בוסטון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בוסטון. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 3 בדצמבר 2015

זמן תפוחים ומאפינס


כמו תמיד העיניים שלי מסתכלות הרחק , בלי להיות קרובה לכאן  .
מפסידה את זה של כאן וגם של שם . הכי לא להיות נוכחת .
מרגע שחוויתי את הסתיו של בוסטון , על צבעי השלכת האדמונים   ורשרוש העלים הנופלים  , ידעתי שאין סתיו שידמה לסתיו הזה  .
כמו זה שמתאהב בפעם הראשונה ,  ומבין ששום התאהבות לא תהיה כמו ההיא .
למרות שאולי זה בכלל לא כך , אבל עם זיכרונות קשה להתווכח .
אני מנסה לספר לעצמי , כדי להקהות  את החוויה .  על בדידותם של העצים , על העלים שנוטשים  מותירים את הענפים קרחים וחשופים בהתמודדותם עם הקור והרוח .
על אנשים שחיים שם 6 חודשים בשנה בקור מכלה , ואילו אני רק עוברת אורח שמחפשת פריימים טובים לעין  , לנפש ובדרך מאפשרת למצלמה להנציח .
אבל החוויה זוכרת את הצבעים  , את האור הרך   , את רשרוש העלים הנופלים.
 
סתיו 1
 
כך אני מנדה את עצמי מכאן וגם משם .
עכשיו  אני מתנחמת בזמנם של התפוחים .
בכל העולם זה זמנם של תפוחים . אדומי וחיוורי לחיים , זהובים , כתומים ואדמוניים . ריחם משכר ,תמציתי ומבושם .
בשוק האיכרים יש את דוכן התפוחים , שמתחיל כשזמן פירות היער נגמר .
ארגזים על ארגזים של תפוחים מסוגים שונים , כל אחד עם הריח שלו והטעם האופייני לו .
אני תמיד מתבלבלת ורוצה לקחת מכולם , אבל איכשהו , הפוג'י תמיד מנצחים .
אני שמה לי בשקית נייר הרבה פוג'י , בכלל שקיות נייר תמיד מזכירות לי שווקים של חו"ל . אז אני לוקחת עוד אחת ושמה קצת דלישס , כמה פינק ליידי , וקצת תפוחי יונתן סמוקים ממש .
גם הכנת מאפינס מאפשרת לי להתחבר לסתיו של שם .
מאפינס תפוחים
11
  • מה שאני הכי אוהבת במאפינס האלה  מעבר להיותם טעימים , רכים ועסיסיים כל כך . היא ההכנה המיוחדת שלהם . אני אוהבת דרכי הכנה מיוחדות ולא שגרתיות . מה עוד שבסוף מבינים למה השלבים האלה היו נחוצים , לתוצאה הסופית .
    מה צריך:
    לתפוחים הצלויים ורוטב התפוחים:
    6 תפוחי עץ בגודל בינוני , מאיזה סוג שתרצו , אפשר גם לערבב.
    1/4 כפית קינמון
    3 יחידות של ציפורן
    קמצוץ של אגוז מוסקט מגורר.
    לתערובת המאפינס:
    2 כוסות קמח מנופה
    1+1/2 כפיות אבקת אפייה
    1/2 כפית סודה לשתייה
    1/2 כפית קינמון
    1/4 כפית מלח
    1/4 כפית אגוז מוסקט מגורד
    120 גר' חמאה בטמפרטורת  החדר .
    3/4 כוס סוכר חום
    2 ביצים גדולות
    1/2 מיכל שמנת או יוגורט פשוט
    1 כוס רוטב תפוחים (מלמעלה)
    1 כוס תפוחים צלויים
     לציפוי:
    1/2 כוס שיבולת שועל
    2 כפות סוכר חום
    1/4 כפית קינמון טחון
    קמצוץ מלח
    2 כפות חמאה רכה מאד

    איך:
    מחממים את התנור ל 200 מעלות .
    מקלפים את התפוחים , חותכים לרבעים , מרחיקים את הליבה וחותכים לקוביות קטנטנות. בערך 1/2 ס"מ.
    מניחים את קוביות התפוחים בתבנית גדולה מרופדת בנייר פרגמנט , בוזקים למעלה את התבלינים ומערבבים היטב . חשוב שהתפוחים יהיו מפוזרים באופן שווה על התבנית .
    6
    אופים עד שהתפוחים מזהיבים מעט , והם רכים בנעיצת מזלג . מערבבים במהלך האפייה כפעמיים .
    5
    בינתיים מכינים את תערובת המאפינס :
    מערבבים ביחד את הקמח מנופה , קינמון , מלח , סודה לשתייה , אגוז המוסקט, ואבקת האפייה .
    מערבבים את תערובת הציפוי , ויוצרים תערובת פירורית עם קצות האצבעות , לא לשים כמו בצק .
    2
    כשהתפוחים מוכנים , מוציאים את הציפורן , מקררים מעט , מנמיכים את חום התנור ל175 מעלות .
    שמים את השמנת או היוגורט בכוס מדידה של בלנדר יד  ומוסיפים 1 כוס של  תפוחים . ז"א שיש עכשיו 1 ו1/2 כוסות תערובת . טוחנים בבלנדר יד למחית אחידה .
    קטן 4
    שמים את הביצים והסוכר בקערת הקצפה  ,מקציפים עד שהתערובת אוורירית וקרמית . מוסיפים את החמאה בהדרגה תוך כדי הקצפה.
    מפסיקים את פעולת המיקסר  , מוסיפים ידנית את תערובת היוגורט והתפוחים  ואת תערובת הקמח .
    מוסיפים את התפוחים הצלויים (1 כוס גדושה) או  את כל מה שנשאר , מערבבים בעדינות .
    3
    משמנים תבנית מאפינס  , אתם בוחרים את גודל המאפינס , תבנית עם שקעים קטנים תניב מספר גדול יותר של מאפינס . שמים את התערובת בגובה 3/4 מנפח השקע .
    8
    מפזרים למעלה את תערובת הציפוי .
    אופים עד שמזהיב , בודקים עם קיסם אם המאפינס אפויים , האפייה אורכת בין 25 – 30 דק' , תלוי כמובן בתנור .
    97
    רכים , טעימים  ועסיסיים ….
    10
    13
    ואולי תרצו להכין גם את אלה …..
    תפוחים 1
    מבט  פנימה
    מבט פנימה

    ואולי גם את עוגת התפוחים הזו
    עוגת תפוחים  עם צייר
  •  

    יום חמישי, 12 ביולי 2012

    לממש את הקיץ...









    יוני היה חודש בו בחרתי להחליט על מעט דברים , גם על אלה שהייתי צריכה להחליט , החלטתי רק בגלל שהייתי מוכרחה.

    יוני היה חודש של ביקור משפחתי בבוסטון .

    יוני היה חודש עמוס בפגישות , פרידות והתארגנות מחודשת ליום יום .

    יוני היה חודש בו המחשב קרס , תוקן ועדיין לא החליט אם הוא חזר לעצמו . אני יודעת שאני עדיין לא חזרתי לגמרי לעצמי , ואם יש מי שמוצא אותי , שיחזיר בבקשה.

    אני יכולה להגיד לזכותי שבחרתי לתת לאירועים להוליך אותי . נכחתי לדעת שלשחרר זו תחושת חופש נפלאה באמת . בטח שבית חלומי על האגם בניו המפשייר , שהייה עם הכי אהובים עלי , קניות ואוכל טוב הם אמצעים נהדרים לתחושת השחרור שלתוכה שקעתי.


    
    כל כך צלול שאי אפשר לדעת אם זה שמיים או מים
    





    חזרתי לקיץ לח ותובעני כמו שאפשר רק בישראל . חזרתי לשקוע בשגרה שהיא לא תמיד דבר כזה רע .

    נכחתי לדעת שפירות הקיץ לא חיכו לי ואם לא אזדרז , הם יחמקו ממני עד לשנה הבאה.







    עוגת משמשים ופטל גם .





    בחרתי בעוגה שהיא הכי קיץ שיש . קלי קלות , שילוב של חמצמץ ומתוק .

    אפשר כמובן לשחק עם המרכיבים : יוגורט במקום שמנת חמוצה

    1 כוס שמן במקום חמאה

    1/2 מהכמות של הקמח ניתן להחליף בקמח מלא

    אפשר לבחור באיזה פרי שרוצים

    אפשר להכין כמאפינס במקום בתבנית , ולשים חצי משמש במרכז כל מאפין (או פרי אחר)



    מה צריך :
    200 גר' חמאה

    1 כוס סוכר

    1 כפית תמצית ווניל או חצי מקל ווניל מרוקן מתוכנו .

    5 ביצים

    מיץ מלימון אחד

    קליפה מגורדת מלימון שלם

    1 מיכל שמנת חמוצה

    2 וחצי כוסות קמח תופח מנופה

    כ- 10 משמשים גדולים חצויים או יותר אם הם קטנים

    אני השתמשתי גם בפטל : 100 גר'



    כך מכינים:
    מקציפים בקערת המיקסר (או במיקסר יד) את החמאה , הווניל והסוכר כ3 דק'.

    מוסיפים את הביצים , זו אחר זו , תוך הקצפה . עד לתערובת אחידה .

    מוסיפים את הקליפה , מיץ הלימון והשמנת ומקציפים עוד דקה.

    מאיטים את פעולת המיקסר ומוסיפים את הקמח , רק עד שמתערבב מעט . מפסיקים את פעולת המיקסר ומערבבים עד שמתאחד בתנועות עטיפה .

    מעבירים לתבנית משומנת בגודל 26 ס"מ.

    מניחים את המשמשים כשחלקם הקעור כלפי מעלה . בין כל משמש מארגנים גם את הפטל .

    מפזרים כ1/4 כפית סוכר בתוך כל משמש .









    אופים בחום של 175 מעלות עד שהעוגה מזהיבה וקיסם יוצא יבש .

    אנחנו אכלנו עם כף גדושה בקרם פרש , עליו יצקנו ממש מעט דבש .

    אפשר כמובן עם שמנת מתוקה מוקצפת , או כדור גלידת ווניל .. אמרתי לכם , הכי קיץ !!!




    עם הפטל והמשמשים שנותרו הכנתי גאלט את בצק מרחתי בריבת משמשים .



    יום שישי, 26 באוגוסט 2011

    עוגת פסיפלורה ופרג










    סיפור האהבה שלי עם הפסיפלורה , הוא סיפור אהבה מותנה , שחייב לענות על כמה כללים פשוטים , אך עקרוניים.


    היא ( בטח נקבה.) חייבת להיות מתוקה , עם רמז דק של חמיצות שנועדה להדגיש את מתיקותה .





    בניגוד לנשיות הצעירה , שעורה מתוח , שלי דווקא חייבת להיות מעט מקומטת , עובדה שמבטיחה את הבשלות שלה.

    כשהיא כזו , מעט מתקמטת , אני יודעת שהיא שקדה היטב על התוכן שלה , שיחפה קצת על החיצוניות הלא מחמיאה .. אז , אני יוצרת שקע קטן , ויונקת את תוכנה האקזוטי והמתוק .

    כשהיא בתולית , בוסרית ועורה מתוח היטב , התוכן שלה , עלול להיות מעט מאכזב , גרגירי מידי , וחמוץ .

    אני קונה לי ערמה של ממש , מניחה בסלסלה , ומחכה ל התקמטות המיוחלת .. בינתיים רק מריחה אותן קצת , כל אימת שאני חולפת לידן . אלא מה .. כמו כל דבר בחיים , צריך לחכות לתזמון מדויק , בדיוק לרגע , בו ההתקמטות לא תפגע גם בתוכן , אלא שהוא יישמר , זוהר , צהוב , מנומר בשחור ומתוק כמו הבטחה שקוימה...

    כשזה לא קורה , אני ממהרת להכין נקטר  , או עוגת תפוזים \ ללא תפוזים , אלא עם מיץ פסיפלורה , שסיננתי היטב . אני מוסיפה גם כף או שתיים של הגרעינים , רק בשביל הקראץ' שזה עושה עם כל ביס.

    הפעם הכנתי עוגה בחושה , שלתוכה הכנסתי מיץ וגרגירים , וכאילו זה לא מספיק לקראנצ'יות , הוספתי גם פרג לא טחון . זיגוג מבהיק של מיץ פסיפלורה , תרם לעוגה מושלמת ומעניינת במיוחד , וגם מנצלת פסיפלורות שכשלו בהבטחתן :-))
    את המתכון לקחתי מתוך הספר , שביתי קנתה לי בבוסטון . של בית הקפה האהוב עלי flour .



    עוגת פסיפלורה ופרג


    מה צריך:

    לעוגה:
    2 כוסות( 240 גר') קמח לעוגה או רב תכליתי מנופה.

    3/4 כפית אבקת אפייה

    1/4 כפית מלח

    160 גר' חמאה , מומסת וקצת חמימה.

    1/4 כוס(60 מל"ל) שמנת מתוקה

    1 כפית תמצית ווניל איכותית

    5 כפות תוכן פסיפלורה מסונן + תוכן מפסיפלורה שלמה.

    3 כפות פרג , לא טחון

    4 ביצים גדולות

    3/4 כוס סוכר.


    לזיגוג:
    1/4 כוס אבקת סוכר

    4 כפות תוכן פסיפלורה מסונן.




    איך מכינים:
    מחממים תנור ל175 מעלות.

    משמנית תבנית  מלבנית   בגודל 12.5 על 22.5  ס"מ , שמים נייר פרגמנט , משמנים גם אותו , ומהדקים לתבנית , מאבקים עם מעט קמח.

    בקערה , מערבבים יחד , את הקמח + אבקת אפייה+ מלח.

    בקערה נפרדת מערבבים את החמאה +שמנת מתוקה +תמצית ווניל , מיץ הפסיפלורה +  תוכן הפסיפלורה ופרג. התערובת אמורה להיות קרמית ומעט סמיכה.







    בקערת המיקסר , מקציפים את הביצים והסוכר במהירות בינונית עד לתערובת סמיכה ואוורירית.

    מפסיקים את פעולת המיקסר , ומוסיפים ידנית ובעדינות את תערובת הקמח , רק עד שהתערובת מתאחדת.

    מוסיפים 1/4 מכמות הקמח לתוך תערובת החמאה והפרג , מערבבים קלות .

    מוסיפים את שאר הקמח , ובוחשים בתנועות קיפול רק עד שהתערובת מתאחדת.

    מעבירים לתבנית המוכנה. אופים עד הזהבה , כ-45  עד שעה . בודקים עם קיסם , אם מוכן..



    מקררים כ-30 דק'.

    מוציאים בעזרת נייר האפייה מהתבנית .

    מכינים את הגלזורה:
    מערבבים את אבקת הסוכר , ומיץ הפסיפלורה .


    מחממים כדקה , ומברישים את פני העוגה.








    יום שלישי, 26 ביולי 2011

    הדובדבן שבעוגה - עוגת דובדבנים אוסטרית





    פעם , כשהייתי ממש צעירה , חלמתי על ארצות רחוקות . הן נראו לי הרבה יותר שוות משלנו (עדיין .. לפעמים....).


    הירוק היה ירוק יותר , הנופים יפים יותר , והאוכל היה משהו לערוג אליו. הסופרים אפילו הנידחים , שכונתיים ביותר , היו נראים לי שווים פי אלף משלנו (עדיין ... לפעמים...)

    הרהרתי בעצב על שנות דור המפרידות בינינו לבין העולם הגדול.

    הכי אהבתי את הדובדבנים ופירות היער.

    לפני מליונת'אלפים שנים ביקרתי לראשונה באוסטריה , הזרועות שלי היו כחולות מכל הצביטות שצבטתי את עצמי , כדי לוודא שאני ערה.

    הירוק ,אכן היה ירוק יותר ... והמים ? אגמים ,נהרות ומפלים ,גרמו לי לחשוב על צדק יקומי.

    דוכן הדובדבנים ,באמצע אחת העיירות הציוריות האלה (צדק?) ,עצר אותי ממרוצתי ,אחר עוד איזה ציור קיר.

    גדולים ובוהקים באדום מושלם ... מיד קניתי קצת , מחזיקה את גביע הנייר החום , האדום של הדובדבנים מכתים בסגול את הנייר .

    הביס המושלם הראשון ,הציב רף גבוה לכל אלה שיבואו אחריו , באותו רגע ובכלל.

    בשר הדובדבן היה מוצק , ולא הכין אותי לשפע המיץ שבא בעקבותיו , מתוק מאד וחמצמץ ברמיזה קלה.. שלולית קטנה של נוזל אדמדם בתחתית הגביע , אישרה שגמרתי את כולם.

    מאז אני תמיד מחפשת בדיוק את אלה ,הראשונים...

    ברבות הזמן הפכנו למעצמה קולינארית בלתי מבוטלת , עם היצע גדול ומתפתח ועם יבול דובדבנים הגדל בהתמדה מידי שנה. עדיין לא מצאתי כאן את ההם , הראשונים...

    מצאתי אותם בבוסטון , גדולים מאד , מתוקים ובלתי אפשריים.

    מהקטנים יותר והפחות "שווים" אני מכינה עוגה.

    עוגה נפלאה עם חמאה שנותנת מעטה פריך ומתקתק לחמצמצות הקלה של הדובדבנים.



    לפני שאני ניגשת למתכון , אני חייבת לדון על איזה סוגיה ש"נתקעה" לי בראש...

    איך ייתכן שהפירות עם הקימורים הנשיים , הכל כך ברורים , סובלים מהטיה זכרית ברורה. דוגמאות? .. אפרסק מאוהב , דובדבן אדום , שזיף חצוף , משמש... תפוז ... פטל ..  תות.... הבננה היא מתוקה למשל....

    אם יש למישהו הסבר או עמדה לגבי העניין , אשמח לשמוע:-)



    עוגת דובדבנים מופלאה באמת....
    מצרכים:
    לעוגה (שכבה תחתונה):

    2 – 2 ו 1/2 כוסות דובדבנים חמוצים או רגילים מגולענים , כן צריך לגלען אותם לפני:-)

    1 כוס קמח מנופה

    1/2 כפית אבקת אפייה

    1/4 כפית מלח

    120 גר' חמאה בטמפרטורת החדר

    3/4 כוס סוכר

    2 ביצים גדולות

    1 כפית תמצית ווניל



    לשכבה העליונה (שטרויסל)
    1 ו 1/4 כוסות קמח מנופה

    1/4 כוס סוכר + 2 כפות או 2 שקיות של סוכר ווניל

    1/4 כפית מלח

    6 כפות חמאה קרות , חתוכות לפיסות קטנות.



    ההכנה:
    מחממים את התנור ל180 מעלות

    משמנים תבנית מרובעת בקוטר 23 ס"מ.( עגולה באותו קוטר) , מניחים נייר פרגמנט , משמנים ומקמחים אותו , מסירים עודפי קמח , נייר הפרגמנט אמור להיות עם שוליים רחבים , כדי להוציא אח"כ את העוגה מהתבנית .



    הכנת העוגה:

    מערבבים את הקמח , אבקת האפייה והמלח בקערה בינונית.

    במיקסר עם וו לישה , מקציפים את החמאה , והסוכר עד לתערובת רכה וקרמית.

    מוסיפים את הביצים זו אחר זו תוך כדי הקצפה .

    מאטים את פעולת המיקסר ומוסיפים את תמצית הווניל והקמח. מערבבים עד שהקמח נבלע בתערובת.

    מעבירים את התערובת לתבנית המוכנה ומורחים בצורה שווה .



    הכנת הפירורים:

    מערבבים את הקמח , סוכר ומלח בקערה.

    מוסיפים את החמאה , ובעזרת אצבעות הידיים , מבליעים את החמאה בקמח , עד לפירורים בגודל אפונה.

    מפזרים את הדובדבנים שלמים או חצויים על תערובת העוגה , מפזרים את הפירורים בצורה שווה.




    אופים 40 – 50 דק' או עד שהפירורים מזהיבים היטב.

    בודקים עם סכין שאמורה לצאת יבשה ובלי פירורים.

    מקררים היטב , מוציאים מהתבנית בעזרת נייר הפרגמנט.


    אפשר לאכול גם עם קצפת , ועם דובדבן גדול למעלה.




    יום רביעי, 20 ביולי 2011

    בוסטון



    על בוסטון , לא יכולתי לכתוב בעת שהותי בה. הייתי זקוקה למרחב של זמן , כדי לתת לתמונות ולחוויות , להעמיק ולשקוע בליבי.



    העיר קיבלה אותי , גשומה וקודרת , אך לא צוננת. אני תמיד מופתעת מהשילוב הנעים והבלתי אפשרי של גשם וטמפרטורות גבוהות יחסית .

    שילוב של רטוב וחם שאני מוצאת אותו נעים , כל זמן שהוא קצר יחסית והשמש מגיחה די מהר.

    הגעתי לבוסטון כשברשותי , סנדלים וגופיות , זאת לאחר הצהרתה הנחרצת של הילה :" שום סוודר!!! , על הרצון שלי להביא מגפיים ,היא הגיבה בביטול, "על מה את מדברת אמא? , הקיץ נחנך כאן רשמית"

    בעת שהותי בה , התחלפו עונות השנה , תוך ימים ולעיתים דקות .

    מגשם שניקה את החום , לשמש נעימה ועד לחום אמיתי של 100 מעלות פרנהייט וחוזר חלילה....

    לבוסטון אני מתוודעת בהדרגה , בכל ביקור עוד קצת. אני מרגישה בה בבית , הן בזכות הצביון האירופאי שלה ובמיוחד בגלל שביתי ומשפחתה גרים בה , ואני זוכה להכיר אותה בעיניים אחרות , לא של תייר הבא ליומיים – שלושה...

    יש לנו זמן , לי ולעיר , אני מעמיקה בנחת את היכרותי עמה , חשה שהזמן מאפשר לי התבוננות. מסתכלת על הכול בנוחות ושלווה של מי שזמנה פנוי ליהנות , חופשית מטרדות היום יום.


    כל בוקר ב9 בדיוק , נסענו לאנשהו , חולפים בכבישים מוצלים וקרני שמש מסתננות , עם יערות ירוקים שנשפכים היישר אלינו...


    בולעת נופים , ואגמים בעיניים שוקקות . חושבת כל הזמן , שבוסטון היא הריאה הירוקה של ארה"ב .





    אני מצלמת בניינים עתיקים , מרצפות ופנסי רחוב . בבוסטון דואגים לשמר את העבר , לצד החדש . הבניינים הישנים משתקפים , לא אחת באלה החדשים שמתנשאים מעליהם.


    קסמה הגדול של העיר בעיניי , הם הרחובות המרוצפים באבנים של פעם , ופנסי רחוב המאירים באור עדין ועמום , משווים נופך רומנטי וקסום לסמטאות הצרות.

    בדמיוני , אני יכולה לשמוע את פרסות הסוסים נוקשות על המרצפות , ואת העגלונים מאיצים בסוסים הרתומים למרכבות , להחיש את צעדיהם.

    אני מצלמת בלי הפסקה , מתעדת כדי לנצור ולזכור רגעים קסומים , רק כדי לשוב ולהתרפק עליהם אחר כך....






    נהר הצ'ארלס מפריד בין קיימברידג' ובוסטון. אני אהבתי את הציפור הזו עם כנפיה הפרושות ברוב הדר. הילה סיפרה לי   שהציפור צוללת לדוג דגים ואחר"כ , היא פורשת את הכנפיים כדי  לייבש אותן , אחרת הן כבדות לה מאד.
    רוב התמונות צולמו תוך כדי נסיעה , כך שאיכותן אינה מושלמת....