אני מבלה לעיתים שעות ליד המקלדת ,מחפשת מילים ,יוצרת משפטים לכדי משהו שלם. מאז שהתחלתי קצת לכתוב ...התאהבתי מחדש במילים.
תמיד אהבתי אותן ,את המילים ,את כוחן הגדול .... את האופן שהן נבנות אחת לאחת ,נשזרות לרעיון שלובש לאט גוף משלו ונשמה...
למילים ולמחשבות יש טבע הפכפך ... לרגע הם כאן ושנייה אחר כך ... כבר לא. אני מנסה ללכוד אותם , במיוחד את הטובים שבהם ,אבל הם חומקים כמו פרפרים ..פורשים כנפיים...
תמיד אהבתי לקרוא , מתכרבלת עם ספר , מרותקת למילים. יכולתי לסיים שני ספרים ביום. יש ספרים שהייתי מתחילה לקרוא אותם מהסוף . לא רוצה להניח לסקרנות להפריע לי במסע אל תוך הספר...
מעריצה סופרים וכותבים שיודעים לשחק במילים , חושבת על איך כל מילה נוצרת בראשם , לסיפור ,ספר שלם . איך כל מילה מתיישבת בדיוק במקום הנכון לה במשפט...
יש ספרים שאני חייבת לעצור לרגע ,לקחת נשימה עמוקה לפני שאוכל להמשיך....
חושבת על הכישרון ליצור בקלילות מילים ורעיונות ..כמעט באותה קלות בה אני לוקחת חומרים והופכת אותם למאכל רב טעמים , או לשה בצק . אוספת מרכיב אחד לשני... נותנת לכריות הידיים להפוך בבצק . חשה את הרכות שלו בקצות האצבעות ,יודעת שכל אחד מהמרכיבים יתרום לשלם..
אז זהו שספר כנראה לא אכתוב ... אבל אני יכולה להעיד על ריבועי הגבינה האלה ,שהם זהובים ,רכים וטעימים במידה מאד מספקת .
הבצק הוא בצק קסם.. בצק שמרים קר. לא לשים יותר מדי ,מאפסנים במקרר ללילה . מספיק זמן כדי לתת לו להיות רך ותפוח ,עם ריח חמאתי שמגלם בתוכו הבטחה גדולה.
המתכון נמצא ברשותי הרבה שנים ואף פעם הוא לא מאכזב. בכל פעם אני שמה בתוכו מלית אחרת ,צרה אותו בצורה שונה.
הפעם החלטתי על מלית גבינה ,רציתי גם צימוקים ,אך חיפוש היסטרי במקרר ובמזווה לא העלה אף לא צימוק אחד! אז הכנתי בלי...
לבצק:
60 גר. שמרים טריים או שמרית.
1/2 כוס סוכר.
1/4 כפית מלח.
1/2 כוס חלב קר.
1 גביע שמנת חמוצה.
2 כפיות מיץ לימון.
1 כפית תמצית ווניל , למקפידים:תוכן של 1/2 מקל ווניל.
3 חלמונים.
5-6 כוסות קמח.
300 גר. חמאה רכה מאד ואפילו מעט מומסת.
אכן בצק עשיר מאד . אני מפצירה בכם לנסות אותו ,אין לי ספק שתשמרו אותו לנצח נצחים...
ההכנה:
מערבבים את השמרים עם 1/2 כפית סוכר +1/4 כוס מים חמימים בקערה גדולה ,נותנים לשמרים לתפוח...
מוסיפים לקערה את שאר החומרים מלבד החמאה.
מוסיפים את הקמח ,שימו בתחילה רק 5 כוסות . ומערבבים היטב. מוסיפים את החמאה ולשים . הבצק מעט דביק . משתמשים בכוס הקמח הנותרת רק אם הבצק מאד רך. אחרי שהייה של לילה במקרר , מתקבל בצק גמיש ורך ונוח מאד לעבודה.
למלית הגבינה:
1/2 כוס צימוקים מושרים במעט ברנדי לשעה,מסננים מהנוזלים.
500 גר. גבינה לבנה יבשה 5% שומן ,למשל "טוב טעם" או "כנען".
1/2 כוס סוכר (100 גר.)
2 שקיות סוכר ווניל או חציו השני של מקל הווניל.
2 חלמונים.
1/2 גביע שמנת חמוצה.
קליפה מגוררת מ1/2 לימון.
1 כף קורנפלור.
30 גר. חמאה מומסת.
ההכנה:
מערבבים היטב את כל החומרים.
מרכיבים את הגביניות:
מחלקים את הבצק ל3 חלקים . מרדדים כל חלק למלבן בעובי 1/2 ס"מ ,מיישרים את השוליים וחותכים לריבועים בגודל הרצוי לכם.
שמים 2 כפיות גדושות מהמלית במרכז כל ריבוע.
מקפלים אל המרכז פינות נגדיות , ומהדקים מעט עם אצבעות מקומחות. נוצר כיס בצק עם גבינה... (כמו מעטפה).
מניחים בתבנית אפייה שטוחה מרופדת בנייר אפיה.
מורחים בחלמון מעורבב במעט חלב.
עד שתסיימו להכין את כל הכמות הגביניות יתפחו יפה.
נשלח אותם לתנור שחיממנו מראש ל180 מעלות.
נאפה עד שהן יזהיבו גם בתחתית (אבל לא יותר מידי) בערך 20 דק'.
נקרר מעט ונאבק אותן באבקת סוכר.
בשלב מסוים נגמרה לי המלית ,יכולתי להמשיך בנוהל הקבע שלי ,שזה אומר להקפיא את הבצק שנשאר ולחכות לימים טובים יותר... מה שקורה בדרך כלל : א) שכחתי את הבצק והוא יהיה מונח לו שם לדורות או עד לניקיון מסיבי של המקפיא ב) לזרוק לפח ,שזה בעצם כמו סעיף א'.
לא הפעם!!! נשארה לי חמאת בוטנים + שוקולד מריר ,אני זוכרת את השילוב המדהים מהפוסט הזה...
יצרתי צורה קצת שונה.. אהבתי את הרעיון של להיות יעילה וחסכנית , מה גם שיצא טעים מאד!!!
כך בין מילה למילה
הבצק תפח ועלה
ובין שורה לשורה
המלית התגבשה
במקום חמשיר או מעשיה
ארגנתי כאן מאפיה
נכון שסופרת כבר לא אהיה
אבל לפחות נצא מפה עם מאפה.
תמיד אהבתי אותן ,את המילים ,את כוחן הגדול .... את האופן שהן נבנות אחת לאחת ,נשזרות לרעיון שלובש לאט גוף משלו ונשמה...
למילים ולמחשבות יש טבע הפכפך ... לרגע הם כאן ושנייה אחר כך ... כבר לא. אני מנסה ללכוד אותם , במיוחד את הטובים שבהם ,אבל הם חומקים כמו פרפרים ..פורשים כנפיים...
תמיד אהבתי לקרוא , מתכרבלת עם ספר , מרותקת למילים. יכולתי לסיים שני ספרים ביום. יש ספרים שהייתי מתחילה לקרוא אותם מהסוף . לא רוצה להניח לסקרנות להפריע לי במסע אל תוך הספר...
מעריצה סופרים וכותבים שיודעים לשחק במילים , חושבת על איך כל מילה נוצרת בראשם , לסיפור ,ספר שלם . איך כל מילה מתיישבת בדיוק במקום הנכון לה במשפט...
יש ספרים שאני חייבת לעצור לרגע ,לקחת נשימה עמוקה לפני שאוכל להמשיך....
חושבת על הכישרון ליצור בקלילות מילים ורעיונות ..כמעט באותה קלות בה אני לוקחת חומרים והופכת אותם למאכל רב טעמים , או לשה בצק . אוספת מרכיב אחד לשני... נותנת לכריות הידיים להפוך בבצק . חשה את הרכות שלו בקצות האצבעות ,יודעת שכל אחד מהמרכיבים יתרום לשלם..
אז זהו שספר כנראה לא אכתוב ... אבל אני יכולה להעיד על ריבועי הגבינה האלה ,שהם זהובים ,רכים וטעימים במידה מאד מספקת .
הבצק הוא בצק קסם.. בצק שמרים קר. לא לשים יותר מדי ,מאפסנים במקרר ללילה . מספיק זמן כדי לתת לו להיות רך ותפוח ,עם ריח חמאתי שמגלם בתוכו הבטחה גדולה.
המתכון נמצא ברשותי הרבה שנים ואף פעם הוא לא מאכזב. בכל פעם אני שמה בתוכו מלית אחרת ,צרה אותו בצורה שונה.
הפעם החלטתי על מלית גבינה ,רציתי גם צימוקים ,אך חיפוש היסטרי במקרר ובמזווה לא העלה אף לא צימוק אחד! אז הכנתי בלי...
לבצק:
60 גר. שמרים טריים או שמרית.
1/2 כוס סוכר.
1/4 כפית מלח.
1/2 כוס חלב קר.
1 גביע שמנת חמוצה.
2 כפיות מיץ לימון.
1 כפית תמצית ווניל , למקפידים:תוכן של 1/2 מקל ווניל.
3 חלמונים.
5-6 כוסות קמח.
300 גר. חמאה רכה מאד ואפילו מעט מומסת.
אכן בצק עשיר מאד . אני מפצירה בכם לנסות אותו ,אין לי ספק שתשמרו אותו לנצח נצחים...
ההכנה:
מערבבים את השמרים עם 1/2 כפית סוכר +1/4 כוס מים חמימים בקערה גדולה ,נותנים לשמרים לתפוח...
מוסיפים לקערה את שאר החומרים מלבד החמאה.
מוסיפים את הקמח ,שימו בתחילה רק 5 כוסות . ומערבבים היטב. מוסיפים את החמאה ולשים . הבצק מעט דביק . משתמשים בכוס הקמח הנותרת רק אם הבצק מאד רך. אחרי שהייה של לילה במקרר , מתקבל בצק גמיש ורך ונוח מאד לעבודה.
למלית הגבינה:
1/2 כוס צימוקים מושרים במעט ברנדי לשעה,מסננים מהנוזלים.
500 גר. גבינה לבנה יבשה 5% שומן ,למשל "טוב טעם" או "כנען".
1/2 כוס סוכר (100 גר.)
2 שקיות סוכר ווניל או חציו השני של מקל הווניל.
2 חלמונים.
1/2 גביע שמנת חמוצה.
קליפה מגוררת מ1/2 לימון.
1 כף קורנפלור.
30 גר. חמאה מומסת.
ההכנה:
מערבבים היטב את כל החומרים.
מרכיבים את הגביניות:
מחלקים את הבצק ל3 חלקים . מרדדים כל חלק למלבן בעובי 1/2 ס"מ ,מיישרים את השוליים וחותכים לריבועים בגודל הרצוי לכם.
שמים 2 כפיות גדושות מהמלית במרכז כל ריבוע.
מקפלים אל המרכז פינות נגדיות , ומהדקים מעט עם אצבעות מקומחות. נוצר כיס בצק עם גבינה... (כמו מעטפה).
מניחים בתבנית אפייה שטוחה מרופדת בנייר אפיה.
מורחים בחלמון מעורבב במעט חלב.
עד שתסיימו להכין את כל הכמות הגביניות יתפחו יפה.
נשלח אותם לתנור שחיממנו מראש ל180 מעלות.
נאפה עד שהן יזהיבו גם בתחתית (אבל לא יותר מידי) בערך 20 דק'.
נקרר מעט ונאבק אותן באבקת סוכר.
בשלב מסוים נגמרה לי המלית ,יכולתי להמשיך בנוהל הקבע שלי ,שזה אומר להקפיא את הבצק שנשאר ולחכות לימים טובים יותר... מה שקורה בדרך כלל : א) שכחתי את הבצק והוא יהיה מונח לו שם לדורות או עד לניקיון מסיבי של המקפיא ב) לזרוק לפח ,שזה בעצם כמו סעיף א'.
לא הפעם!!! נשארה לי חמאת בוטנים + שוקולד מריר ,אני זוכרת את השילוב המדהים מהפוסט הזה...
יצרתי צורה קצת שונה.. אהבתי את הרעיון של להיות יעילה וחסכנית , מה גם שיצא טעים מאד!!!
כך בין מילה למילה
הבצק תפח ועלה
ובין שורה לשורה
המלית התגבשה
במקום חמשיר או מעשיה
ארגנתי כאן מאפיה
נכון שסופרת כבר לא אהיה
אבל לפחות נצא מפה עם מאפה.
נ-ה-ד-ר!!!
השבמחקהכל ,כל הפוסט!!
תודה רבה חיהל'ה
השבמחקאת תומכת ומקסימה ...
נשיקות וחג שמח!!!
נראה מעולה וטעים , יופי של תמונות
השבמחק