כרוב ממולא של אמא שלי

בזמן האחרון אני טומנת.
פעם טמנתי את הראש בחול , ככה היה לי נעים  ולא הרגשתי צורך לחפור.
היום אני טומנת את נפשי בכף ידי , כי ככה מרגיש לי נכון לעכשיו.
אני גם טומנת מלית שוקולדית ושמנתית בתוך בצק שמרים רך ומזמין.
טומנת בשר ואורז בעלי כרוב שקופים .
עורמת המון דברים טובים בתוך בצק תפוח , טומנת וממתינה .
אוהבת את הציפייה הזו  , מאפשרת לה להימשך כמה שאפשר .

מפזרת בעצלתיים את המלית , מחליקה אותה על פני הבצק בשימת לב רבה , מקפידה שכל חלקי המלית יהיו שווים בכל מקום .
רק אז אני מגלגלת , לוקחת את הזמן , ומשאירה .
נותנת להם לנוח יחד, להתיידד. כמו זרע שנטמן באדמה  , האדמה חובקת אותו לתוכה , שניהם לא יודעים מה יהיה בקץ היחסים שנרקמו שם  ביניהם.
מרגישה כמו הזרע הזה שנובט עכשיו בתוך נפשי .
מרשה לעצמי לאט, לשנות מחשבות , אורחות חיים וסיסמאות שאינן מתאימות לי יותר .
ממתינה.

כרוב ממולא של אמא שלי

לאמא שלי היה מגע רך ועוטף .
כשהייתה נכנסת למטבח , היו פניה נעשות רכות .
הייתה נשענת על השיש במטבח  , מכינה כוס קפה קודם לכן . ואז היו ידיה מלהטטות , ברוך , בשקט .

את עלי הכרוב הייתה חופנת ביד אחת , מטמינה את המלית ומגלגלת , מניחה.

הייתי מתבוננת לפעמים ויכולתי לראות מבעד לשקיפות המעודנת והמשורגת של עלי הכרוב במילוי שנח לו שם , מגיר את מיציו  ומעורר את בלוטות הטעם בהבטחה  הטמונה  שם בתוך  העלים .
כך היה נבנה לו הסיר , שכבה אחר שכבה . ציפייה גדולה הייתה שם , כזו שיודעת ומרגישה את הטעם .
ככה בדיוק אני עושה , מחקה את אימי בכל כך הרבה דברים  , לזיכרון יש דרכים לחרוט אותם גם בגוף .
מה צריך:

• 2 כרובים גדולים , תמיד אני פוחדת שלא יהיו לי מספיק עלים , אז אני קונה יותר שיהיה.
  500 גר' בשר טחון טרי 
  2 כוסות אורז .
  2 בצלים גדולים קצוצים דק.
• 4-5 כפות שמן קנולה או שמן זית .
  1 כפית פלפל שחור.
  1 כפית גדושה פפריקה חריפה , פחות למי שלא אוהב חריף .
  מלח לפי הטעם , תתחילו עם כפית  , תטעמו קצת ותוסיפו עם חסר .
  למי שאין לו התנגדות בסיסית , אז 1 כפית אבקת מרק עוף , כך אמי הייתה עושה .
  לרוטב:
  1 קופסה רסק עגבניות באיכות טובה   200 גר'
  1 כפית פפריקה מתוקה 
  1/2 כפית  פפריקה חריפה 
    1/2כפית פלפל שחור
  1 כפית סוכר 
  1/2 כפית מלח 
  1/2 כפית אבקת מרק עוף (לא הכרחי)
  לטעום , אם חסר מלח אז להוסיף

איך:
מכינים קערה מאד גדולה ומכסה שיתאים לקערה .

מעמידים לרתיחה קומקום מלא של מים .

מורידים חלק מתחתית הכרוב , מסמנים קוטר של כל החלק העצי , ומתחילים לפלס את הדרך פנימה עד שמוציאים אם רוב ליבת הכרוב.

מעמידים בקערה את הכרוב , כשהחלק החתוך כלפי מעלה .
המים רתחו? יוצקים אותם אל לב הכרוב ומיד מכסים .
המים אמורים לכסות את הכרוב , אם יש צורך , מרתיחים עוד מים ויוצקים פנימה ומיד מכסים .
משאירים ככה קצת .ובינתיים במחבת רחבה מטגנים את הבצל בשמן עד הזהבה.
בקערה נפרדת שוטפים היטב את האורז , ומניחים במסננת לניקוז כל הנוזלים.

כשהנוזלים התנקזו מעבירים שוב לקערה , מוסיפים לאורז את הבשר הטחון ואת הבצל המטוגן עם השמן שבו הוא טוגן.
מוסיפים את התבלינים , ומערבבים היטב , בידיים , רק בידיים כדי להרגיש ..
שופכים את המים בו הושרו עלי הכרוב , מפרידים את העלים אחד אחד , אתם תראו באיזו קלות הם נושרים להם .


מתחילים במלאכת הגלגול .
בכל עלה שממלאים , מורידים את החלק העצי שקרוב ללב הכרוב , החלק הקשה .
שמים כף מלית בחלק הקרוב אלינו , גלגול אחד מעל המלית , אחר כך מביאים את שני צידי העלה מעל המלית וממשכים לגלגל , מניחים בסיר.

כך ממשיכים עם שאר העלים והמלית , מסדרים בסיר במעגלים מהחוץ לפנים . שכבה על שכבה.


באותה קערה של המלית , שמים את רסק העגבניות והתבלינים ומים כ-2 כוסות.

יוצקים לסיר , אבל קרוב אל הדפנות , מוסיפים עוד מים עד כיסוי הממולאים .
מביאים לרתיחה , מנמיכים להבה ומבשלים כ- שעתיים על להבה נמוכה .
אפשר להשלים את הבישול בתנור , ז"א שעה וחצי על להבה נמוכה ועוד 30 דק' בחום של 170 מעלות .
חום התנור אהוב עלי כאן מאד , כי הוא משחים מעט את הממולאים ומרכז טעמים .
שיהיה בתיאבון .

טוויסט יפני

כן אפשר להכין אוכל אסיאתי מענג , בלי לבלות שעות מורטות עצבים במטבח .

זה אפילו יותר טעים ככה , עם הידיעה ש השקענו כמעט כלום ..

את המתכון ראיתי במדור אוכל של אהרוני , באיזה סוף שבוע . רק שם הוא הכין מהאורז קריספי רייז ועליו הניח ברוב להטוטנות , כל מיני דברים  .

מהפחד  שהכל  ייפול לי  וגם כי רציתי לפשט , יצרתי וורסיה משלי  שבהחלט נשענת על המתכון  וגם פי אלף יותר מהירה להכנה.

 

 

אורז עם פטריות שיטאקי ושימאג'י:

 

כדי להכין את המנה , צריך בישול מוקדם של האורז ואפשרות לתת לו להתקרר לגמרי .
 אפשר להכין יום קודם ולשמור במקרר  .
אם לא התכוננתם מראש , מכינים ומצננים לפחות שעתיים לפני שאר ההכנה.

אפשר להשתמש באורז לסושי או אורז רגיל . אני השתמשתי באורז מלא עגול  . אני אוהבת את האורז הזה , כי הוא יוצא מושלם  , עם גרגירים הדבוקים זה לזה בעדינות .

מכינים מראש:

2  כוסות אורז מלא או אחר
4 כוסות מים , המים צריכים להיות מעל האורז  כ- 1 ס"מ
1/4 כפית  מלח
שוטפים את האורז , מסננים , מניחים בסיר עם המים והמלח ומביאים לרתיחה .
 מכסים  , מנמיכים להבה , ומבשלים עד שכל המים מתאדים . תהליך שאורך בין 35-40 דק' .
 כשהאורז קר , ממשיכים ...

 קוצצים דק 4 בצלי שאלוט
2 שיני שום שמנמנות

2 ס"מ ג'ינג'ר טרי

10 פטריות שיטאקי טריות   שטופות קלות  ופרוסות דק  , אם אין  , משתמשים במיובשות , אך משרים אותן קודם במים חמים כ- 15 דק' , סוחטים ואז  חותכים לפרוסות דקות  . אני אוהבת טריות .

1 קופסה של פטריות שימאג'  , מסלקים את הקצוות ומשאירים חלק מרגלי הפטריות .

3 כפות רוטב סויה

1 כף סוכר חום שטוחה

1/2 כפית פלפל צ'ילי גרוס או 1 פלפל צ'ילי טרי קצוץ דק  (לא הכרחי)

3 כפות שמן זית

כף שמן שומשום

מלח גס לפי הטעם

3 בצלים ירוקים קצוצים דק

 

 

ההכנה:

מחממים במחבת רחבה את השמן , מוסיפים את הבצל, שום , צ'ילי וג'ינג'ר . מטגנים  כ2 דק' עד שמעט מזהיב .
מוסיפים את שני סוגי הפטריות ומטגנים עוד כ- 3 דק' .

מאווררים במזלג את האורז ומוסיפים גם אותו . מטגנים כך ביחד עד שהאורז מתחיל להיות מעט קריספי .
מוסיפים את רוטב הסויה   , הסוכר ושמן השומשום .
מערבבים היטב , טועמים אם חסר מלח.
מגישים עם בצל ירוק .

האורז הזה נהדר כמו שהוא או בתוספת  פיסות סלמון מזוגג ברוטב טריאקי , שנותן למנה הזו תוספת טעם נהדרת .
בשבילי זו שלמות ואני מוכנה לאכול את המנה הזו כל יום ...

סלמון ברוטב טריאקי :

מה צריך:
300- 400 גר'  סלמון טרי  מפולט  וללא עור .
כפית שמן זית
קורט מלח גס
קורט פלפל שחור גרוס
חותכים את הסלמון לקוביות של 2X2  , משרים בשמן מלח   , ופלפל כ - 5-10דק' .
מכינים את הזיגוג:
שמים בקערית :
3 כפות רוטב סויה
3 כפות מירין
1/2 כף סוכר חום
3 כפות מיץ מלימון ליים או רגיל
4 כפות מים
1/4 כפית צ'ילי גרוס
1 כפית ג'ינג'ר מגורר על מגרדת
מערבבים היטב .

ממשיכים :
מחממים 1/2 כף שמן זית במחבת שטוחה . כשחם  מאד מוסיפים את הסלמון .
צורבים   כ 2-3 דק' מכל צד .
יוצקים את הרוטב למחבת ומבשלים עד שהרוטב מסמיך ומצפה את הדג .
 כל אחד מוסיף לו מס' פיסות מהדג על האורז  , ומעט מהרוטב .

 

אדום אביב - אורז בצבעים של סלק

 יש רגע קצר בין אדר לניסן


שהטבע צוהל בכל פה

הוא שופע חיים

שיכור ומבושם -

איך שיופי יכול לרפא!

(דויד גרוסמן)



אני מודעת לגמרי למחזוריות וליופי הזה של הטבע , במיוחד עכשיו עם הפריחה הנפלאה וכל הירוק הזה .

גם אם היו מרחיקים ממני את לוח השנה ולא נותנים לי אפילו להציץ . הייתי יודעת שזה אביב .

הייתי יודעת לפי השמחה בלב , איתה אני מתעוררת בבוקר . ישר פותחת חלון ונושמת לי אוויר , ממלאה את הריאות שיהיה לי ברזרבה לפני שאלך לעבודה .

לובשת סוודר דק , אני שבלי מעיל לא זזה מטר , משילה שכבות של פנים וחוץ , מתכוננת לאביב.

בדרך לעבודה , מימיני הים ומשמאלי שדות של חרציות עם כתמים של כלניות .
ברגעים כאלה אני שמחה שאני לא גרה בתל אביב אהובתי . כי איפה שם בדרך לעבודה ילווה אותי הים ושדה חרציות .

אלה הימים בהם כל צבע זוהר יותר מתמיד , אולי כי השמש עדיין רכה וחומלת.

הסלק ארגמני יותר מתמיד , האדום שלו זוהר ומרגש . מתאים לי כל כך לחשוב עליו עם אורז מלא , ולחשוב על הצבע הנהדר שהסלק יעניק לו .





סלק ואורז בתנור

הסלק פרוס דק , משמש מצע לאורז ומעניק לו צבע אדום עז ומתיקות .

כאילו לא מספיק , כל הצבע הזה , הוספתי גם עגבניות טריות ומעט רסק עגבניות . מה שהופך את התבשיל הזה למרהיב .

אפשר להכין לשולחן החג , מנה שתצבע את השולחן בצבעים נהדרים , לצד כל מנת בשר .

לצמחונים זו חגיגה ונחמה גדולה .

אני אוהבת לאכול את המנה עם כף גבינת לבנה למעלה וזרזיף קטן של שמן זית . החמיצות של גבינת הלבנה , מעניקה טוויסט מיוחד למנה הנפלאה הזו .

אזהרה קטנה : אל תתנו לתמונות לתעתע בכם . אדום לא מצטלם הכי טוב . התמונות לא משקפות לגמרי את יפי המנה.




מה לקנות:
5-6 סלקים טריים שבטריים בגודל בינוני , הכי כדאי עם כל העלים הוורודים שמחוברים אליו (שוק האיכרים) ואז אפשר גם לקצוץ חלק מהעלים ולהוסיף לתבשיל.

2 + 1/2 כוסות אורז מלא או רגיל ,שטוף היטב ומסונן

2 עגבניות בינוניות , חתוכות לקוביות קטנות.

1 בצל סגול גדול , קצוץ דק .

1/4 חב' כוסברה קצוצה דק

1/4 חב' פטרוזיליה קצוצה דק

3 ענפי סלרי (רצוי הליבה) קלופים וקצוצים דק

1 כף גדושה רסק עגבניות

מיץ מ1/2 לימון

1/2 כפית אבקת כורכום

1 כפית פלפל שחור טחון

1/2 פלפל צ'ילי קצוץ דק או 1/2 כפית פלפל צ'ילי גרוס

1 כפית סוכר

4 כפות שמן זית

4 ו 1/2 – 5 כוסות מים

מלח לפי הטעם



איך מכינים:


מקלפים את הסלק , פורסים לפרוסות דקיקות עם סכין חדה או מנדולינה.

משמנים תבנית מלבנית או מרובעת ומסדרים את פרוסות הסלק .

מערבבים בקערה את האורז , עגבניות , עשבי התיבול , הסלרי , בצל , לימון , שמן זית והתבלינים .

מערבבים את רסק העגבניות והמים .

מניחים את האורז על הסלק .

יוצקים את המים . מכסים בנייר כסף .

מכניסים לתנור למשך 1 ו 1/2 – 2 שעות .

ב10 הדק' האחרונות , מסירים את נייר הכסף ומזהיבים מעט .

 

 
 
ואם כבר סלק....
 
 
 

מאפה אורז וטלה רב - שכבתי

נכון שהבאתי  מתכון דומה. אבל יצא לי כל כך טעים ויפה ,שחשבתי שיהיה ממש לא פר ,לא לשתף . חוצמזה שכאן לא השתמשתי בשאריות של צלי טלה וגם שיניתי קצת .


חשוב לדעת שאת האורז השכבתי הזה , צריך לתכנן . אי אפשר לבוא אליו בגחמה של רגע .

צריך לקנות את הבשר המתאים . להזמין כמה אנשים , כאלה שמרגישים נוח להשמיע קולות של עונג בחברתם .

אתם תגידו שזה אושפלאו , אחרים יגידו שזה סוג של מקלובה... אני לא אגיד שאתם לא צודקים . אבל כתמיד , זו פרשנות שלי שלא תמיד מאד נאמנה למקור , אבל את זה כבר אמרתי גם   כאן
יוצאת כמות ענקית !!! כך שעניין החברה מאד הכרחי במנה הזו , אחרת אל תתלוננו על תוספת המבנה במותניים , כי את זה אי אפשר להפסיק ... לאכול.

מאפה אורז וטלה רב - שכבתי

מה צריך:
750 גר – 1 ק"ג בשר טלה . נתח של שוק או כתף יסכון למטרה . יש לחתוך את הבשר לפיסות בגודל של 5X 5, או לבקש מהקצב לעשות זאת.

למי שממש לא אוהב בשר טלה , ניתן להמיר לעוף : שוקיים וכרעיים , אבל לבקש מהקצב , שיחתוך את הירך לשתיים , ויסיר לשוק את קצה העצם , כמעט עד לבשר השוק. כך המיח של העצמות יעשה נפלאות לתבשיל .

4 גזרים גדולים , חתוכים לגפרורים , קודם יש לחתוך את הגזר לשניים , אחר"כ פרוסות , ומהפרוסות לחתוך גפרורים דקיקים.

2 בצלים גדולים קצוצים דק .

3 כוסות אורז בשמתי , שטוף ומסונן .

1 כפית פלפל שחור

1 כפית פפריקה

1 כפית פפריקה חריפה

1/2 כפית ראס אל חנות או בהרט

1/2 כפית קינמון

1 כפית מלח

1 כף אבקת מרק עוף .

2 עלי דפנה

מס' גרגירים של פלפל אנגלי .

1 מקל קינמון

4 כפות שמן

ההכנה:

שלב 1:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות.

מתחילים בהכנת הבשר : שמים את הבשר בקסרול (רצוי) אם אין לכם , אז תבנית שניתן לכסות אותה בנייר כסף .

מוסיפים : 1/2 כפית מהפלפל השחור , 1/2 כפית פפריקה , 1/2 כפית פפריקה חריפה , 1/2 כפית מלח , עלי הדפנה והפלפל האנגלי .

אופים מכוסה כשעה , או עד שהבשר מתרכך . לא מוסיפים נוזלים לבשר!!!!

שלב 2:
מטגנים את הבצל הקצוץ בשמן , עד הזהבה קלה . מוסיפים את הגזר ומטגנים עוד 2- 3 דק' , מסירים מהאש .

חותכים את הבשר לחתיכות קטנות יותר , משהו כמו 3X3 .

את הרוטב של הבשר , מסננים לכלי . מוסיפים אליו את המחצית השנייה של הפפריקה המתוקה והחריפה , 1/2 הכפית של הפלפל השחור , מלח , אבקת מרק עוף , קינמון וראס אל חנות , יוצקים על כל זה 5 כוסות מים רותחים ומערבבים היטב.

שלב 3 - ההרכבה:
מניחים בתחתית הקסרול או התבנית , מחצית מכמות הבצל והגזר .

מעל שמים מחצית מנתחי הבשר ומחצית מכמות האורז .

מעל שמים את המחצית השנייה של כמות הבצל והגזר , מעליהם את כמות הבשר שנותרה ולבסוף את שאר האורז .

בעזרת מצקת יוצקים לאט את המים והתבלינים , להשתדל לצקת יותר בצדדים , כדי לא לחרב את מבנה השכבות . המים צריכים להיות בגובה 3 ס"מ מעל האורז , לכן אם צריך מוסיפים עוד מים .

מעל מניחים את מקל הקינמון . בעזרת כף עץ , יוצרים חורים – ארובות באורז , כדי שהנוזלים יחלחלו פנימה . סוגרים היטב את הקסרול או התבנית .

אופים בחום של 180 מעלות , עד שכל המים מתאדים לגמרי , והאורז מוכן .

מסירים את מקל הקינמון , הופכים על צלחת הגשה גדולה ויפה , מניחים מעל את מקל הקינמון . מגישים ונותנים לסועדים לאט לחרב את המבנה ....

ווק עד צ'יינה

חיכיתי השבוע למוזה והיא לא באה.


אני לא יודעת אם זה קשור למלנכוליה הסתווית שהתגנבה לי ללב. אני מרגישה באוויר ובעצמי ,את הצורך להתכנס פנימה , ללב ולבית .

אני מרגישה את האדמה נאספת פנימה , מתחילה להגן על הזרעים שבתוכה , כמו רחם גדול וחם .

אמרתי לה , למוזה , שאני זקוקה לה בדחיפות , אבל היא עמדה בסירובה .

בדרך כלל כשהיא באה , אני מרגישה אותה לפי החום שמתפשט בבטן ומשם ללב , מאפשר להרגיש שזה בדיוק נכון , מה שאני הולכת לכתוב , לעשות ולהגיד.

עשיתי המון דברים שמביאים מוזות :

שתקתי..

דיברתי..

ראיתי שקיעות וזריחות..

הלכתי לשוק , חזרתי , קראתי , בישלתי.

אפילו מדיטציה עשיתי...

כלום.

אמרתי למוזה , הלא התחייבת , ככה מפקירים.

הציצה המוזה ואמרה: לא תמיד צריך לתת את כל הנשמה , לפעמים מספיקים רק רסיסים.

איך ? עניתי לה , הלא התחייבתי . כתוב בפירוש " אוכל לנשמה" .

ענתה : לא נורא , לפעמים צריך שקט בשביל להתמלא.

אז שתקתי.

נכנסתי למטבח , והכנתי את מה שאני הכי אוהבת , אוכל אסיאתי. חשבתי שחום התבלינים האסיאתי מתאים מאד לתחושה הסתווית.

הכנתי בדממה ,ואכלתי בשקט ,כי היה טעים מאד .

טעים במידה כזו שלא היה צורך במילים.. וגם התמלאתי.



שעועית ירוקה ואדממה עם שום וצ'ילי

3-4 מנות



מה לקנות:


300 גר' שעועית ירוקה טרייה , איך בודקים? שוברים באמצע (בלי בושה) אם היא נשברת מיד עם קול פריך כזה , היא טרייה. אם היא מסטמרטתת באמצע השבירה , לא לקנות!!!

1 +1/2 כוסות אדממה קפואה , ללא תרמילים . בטח שיש לקנות .

2 שיני שום שמנמנות קצוצות דק .

1/2 – 1 פלפל צ'ילי חריף , חתוך לפרוסות דקיקות .

  2  בצלים ירוקים קצוצים דק .

2 כפות שמן זית

3 כפות רוטב סויה .

1 כף שמן שומשום

פלפל שחור גרוס

1/2 כפית דבש (לא הכרחי)

מלח גס לפי הטעם , קודם טועמים , בגלל הסויה .

3 כפות שומשום קלוי במחבת חמה , ללא שמן .

איך מכינים:

קוטמים את הקצוות של השעועית , חוצים אותה לאורכה . כך שההתוכן שלה מתערבב קצת עם האדממה , שזה ממש נחמד.


מחממים את השמן בווק , מוסיפים את השום והצ'ילי ומטגנים כדקה , רק עד לדרגה של שקיפות .

מוסיפים את השעועית ומטגנים כ-2 דק' .

מצרפים את האדממה ומטגנים עוד דקותיים , מערבבים תוך טיגון .



מערבבים את הסויה והדבש עם הפלפל השחור ומוסיפים לווק. מערבבים היטב זה הזמן להוסיף את שמן השומשום , הבצל הירוק והשומשום הקלוי. מערבבים עוד חצי דקה ומסירים מהאש.

עכשיו טועמים , אם חסר מלח , מוסיפים קמצוץ. המאכל אמור להיות עם מעט מאד רוטב. אם אתם אוהבים רוטב , אפשר להוסיף מעט מים לפני הוספת הבצל והשומשום.

הכנתי את השעועית עם אורז קוקוס מופלא ששייך בכלל לתפוצה אחרת, אבל ככה זה עם אוכל אסיאתי , הכל הולך עם הכל .

אורז קוקוס
כדאי שיהיה בבית:


2 כוסות אורז בשמתי (אני משתמשת בטילדה)

1 כף חמאה או 2 כפות שמן קנולה.

1 כף סוכר חום

1 +1/2 כוסות חלב קוקוס , לנער היטב לפני שפותחים את הקופסה.

1 +1/2 כוסות מים.

1 כפית מלח .

1/2 כוס שבבי קוקוס .


איך להכין:
מחממים את החמאה בסיר .

כשהחמאה נמסה , מוסיפים את הסוכר והמלח , מערבבים על להבה בינונית עד שהסוכר נמס.

מוסיפים את האורז , ומטגנים על להבה גדולה , עד שהאורז מצופה היטב בחמאה.

מכניסים פנימה את חלב הקוקוס והמים , מכסים ומנמיכים את הלהבה למינימום , מבשלים כ- 20 דק' , עד שהנוזלים נספגים.

בזמן שהאורז מתבשל , מפזרים את הקוקוס על תבנית מרופדת בנייר אפייה , אופים בחום גבוה עד שהקוקוס מזהיב , מערבבים מידי פעם כדי שהקוקוס לא יישרף . אפשר לעשות את אותה פעולה במחבת ללא שמן .

מסדרים את האורז על צלחת הגשה ומפזרים למעלה את הקוקוס . מגישים עם השעועית והאדממה . יופי של ארוחה צמחונית .

למי שאופציית ארוחה ללא בשר , לא מתקבלת על הדעת . אפשר להכין את אחד משני המתכונים האלה , שמשלימים את הטעמים האסיאתיים.

עוף טריאקי

כנפי עוף בשום ודבש

דרום אדום :כלניות , גראדים ואורז ופטריות לנחמה...

המירס שלי , המנציח ללא הרף את הקשר רב העבותות שלי אל בית החולים , מקום עבודתי , צלצל בקולו המרגיז והמונוטוני . צלצול של הודעה המתעקשת שאקרא אותה. למודת ניסיון , אני נכנעת . יודעת שהצליל לא יפסק , עד שאקרא את מה שיש להם להגיד לי.


במיוחד עכשיו , כשטילי הגראד מנסים לנחות אצלנו למרות כיפת הברזל .

המירס מרגיע בזו הלשון : "בדקות האחרונות נשמעו שתי הזעקות..... לילה שקט , ערב נעים , או יום נעים , הכל בהתאמה לזמן הנפילה...

לפעמים אני מוצאת את עצמי שועטת אל הממ"ד , תלוי כמה חרדה הצלחתי לצבור . לרוב אני ממשיכה בעיסוקי. במיוחד עכשיו , כשאירועי החג מצליחים לגרור גם אותי למעגל ההיסטריה הכללי.

נכדיי באו השבת , כל הדרך מהצפון הרגוע אל אימת הגראדים . אנחנו משדרים נורמליזציה , משתדלים להתנהג רגוע עם כל נפילה או רעש יירוט של כיפת הברזל . הולכים אפילו לשדות כלניות שנפרשים לנו ממש ליד הבית

לא סתם אנחנו נקראים "דרום -אדום" , בהחלט דו – משמעי , הכינוי הזה , בימים אלה ואחרים.

הבישול , מאפשר לי להישאר לגמרי שקטה , הוא מאזן אותי , ממרכז , ממלא אותי בביטחון של דברים ופעולות אותם אני יודעת לעשות . הביטחון הזה , מאפשר לי להישאר שלווה .

את מנת האורז הזו , הכנתי כתוספת לעוף שנצלה בתנור לאיטו , מגיר נוזלים ומפיץ ריח של הבטחה.
חשבתי תוך כדי בישול , כשהחג נמצא מאיתנו במרחק יומיים בלבד , שזו יכולה להיות מנה לוואי נפלאה לכל סוג בשר שנכין . היא יכולה להיות גם טובה מאד לצמחונים , פטריות הפורטובלו , והיער מעניקות מנשך מוצק ועסיסיות למנה .



אורז ופטריות


כדאי שיהיה לכם :
2 כוסות אורז .

500 גר' פטריות טריות , מסוגים שונים : אני קניתי : יער בגוון אפרפר , יער לבנות , מיני פורטובלו , ושמפיניון. חותכים את הפטריות לפרוסות . אם שוטפים את הפטריות , חשוב לנגב אותן.

2 בצלים גדולים , חתוכים לשניים , ופורסים לפרוסות דקות.

50 גר' חמאה

6 כפות שמן זית.

מלח לפי הטעם

1 כפית פלפל שחור , או פחות... אני אוהבת כל כך פלפל שחור!!

1 כפית גדושה אבקת מרק עוף.



להכנת האורז :
שוטפים היטב את האורז , מסננים.

מחממים בסיר 2 כפות שמן קנולה. כשהשמן חם , מוסיפים את האורז ומטגנים כדקה תוך בחישה , עד שהשמן עוטף את האורז.

מוסיפים 3 כוסות מים , 1 כפית מלח , ואת כפית אבקת מרק העוף.

מביאים לרתיחה , מנמיכים את הלהבה , ומבשלים עד שהמים נספגים לגמרי , כ – 20 דק". מקררים.
ממשיכים :
במחבת או פלנצ'ה , מחממים כף שמן זית וכף חמאה , מניחים 1/3 מהפטריות ומטגנים עד הזהבה משני הצדדים.

חשוב: כדי שהפטריות לא יגירו נוזלים , יש להניח אותן בשכבה אחת , על המחבת להיות חמה מאד , ומטגנים טיגון קצר , על להבה גדולה. ללא הוספת מלח , שגורם לפטריות להגיר נוזלים ולהיות "מסמורטטות" .

מטגנים כך את הפטריות , בשלוש פעמים. מידי פעם מוסיפים כף שמן וכף חמאה , אם יש צורך...

מניחים בצד את הפטריות.

מחממים מחבת עם השמן שנותר , מוסיפים עוד קצת שמן אם יש צורך.

מטגנים את הבצל עד הזהבה.

מוסיפים את הבצל והפטריות לאורז , מלח ופלפל שחור . מערבבים בעדינות , עד שהכל מתערבב היטב.

נפלא גם עם צלי בשר שיש בו רוטב שאפשר ליצוק קצת ממנו על האורז...



חג שמח , שקט ומאושר , מלא בעונג של התכנסויות משפחתיות , אוכל טוב ורגעים נפלאים שיצרבו בזיכרון לעד....

סלט ססגוני של שלושה סוגי אורז ועוף

אימוץ מתכונים ממקורות שונים והפיכתם לשלנו , הוא נושא שמטריד אותי מידי פעם...
אני מוצאת את עצמי לא אחת , שואלת שאלות שקשורות למתן קרדיט למתכון שלא הומצא על ידי הכותב. אך למרות זאת , אנחנו מתעלמים לחלוטין מהמקור .

כדי להאיר את הנושא הזה , החלטתי לשתף אתכם במספר שאלות שעלו בדעתי.

האם העובדה , שקיבלתי השראה ממתכון מסוים , נכנסתי למטבח ושיניתי כמה מרכיבים כדי שהוא יהיה מדויק לטעמי , הופכת את המתכון לשלי?

שמעתי לא אחת אנשים ,שעוסקים בתחום האוכל , מדברים על כך שאם שינינו 3 מרכיבים מהמתכון המקורי , המתכון ששונה , למרות ההשראה.. הופך באופן אוטומטי לרכושו של המשנה. מבלי לאזכר אפילו את המתכון המקורי.

האם זה נכון לנהוג כך? מה עם זכויות יוצרים?



מה עם הרעיון שבעצם אין מתכון מקורי , והמתכון הולך ומתגלגל מאחד לשני , לובש צורה ופושט צורה ומשתנה בכל פעם... לכן שום מתכון במקורו , לא שייך לאף אחד . אלא שייך לכולם?

האם יש דברים חדשים בעולם המזון , או שהכל עניין של פרספקטיבה , של התנסות אישית? של טעם אישי?

האם העובדה שללא ההתנסות האישית , התשוקה לבישול ולאוכל , פיתוח טעמים וטכניקות שונות ושינוי מתכונים וטעמים , היה כל עולם המזון קופא על שמריו? יש קסם רב בדינמיקה המשתנה ללא הרף , ביצירה המתמדת....

לא אחת אני שומעת על שפים שקיבלו את השראתם מאחרים , מספרי בישול . התחנכו על אסכולה זו או אחרת והושפעו ממנה. אבל בדרכם מצאו את הקול האישי שלהם . אבל לעולם לא שכחו לתת קרדיט לדרך שלהם ולמורים שלהם , מה שעושה אותם גדולים יותר בעיני.

אני חושבת שהאופן שבו אנו רואים וחשים את המתכון , נכנסים למטבח ואומרים שם את האמירה האישית שלנו , היא נפלאה מאין כמוה.

לתת קרדיט למקור ההשראה , נפלא אף יותר.

אז ברוח זו , אני מביאה מתכון מהספר המצוין של יותם אוטלנגי וסמי תמימי.

הם שניהם שלנו , מצליחים מאד באנגליה ומוכרים בעולם כולו.

הספר נקרא "ספר המתכונים" ויש בו אסופה מרגשת של מתכונים שחלק גדול מהם הייתי רוצה כבר לנסות.

סלט העוף והאורז שבה את ליבי. ניסיתי אותו פעם כמו שהוא .

החלטתי לשנות אותו מעט כדי שיהיה מדויק יותר לטעמים שלי , לא שיניתי הרבה , אך אהבתי אותו יותר בפעם השנייה.

בפעם הבאה אכין עם אורז מלא במקום אורז בשמתי.

יוצאת כמות נדיבה ל6 אנשים , אפשר לשמור בנפרד חלק מהמרכיבים , ולתבל ממש לפני שאוכלים . הסלט נשמר 4 -5 ימים במקרר (ללא התיבול).

מתקבל סלט מדהים!!! עשיר מאד בטעמיו , מיוחד וסס גוני. אני התמכרתי....

אני מביאה את הגירסה שלי .

1 עוף במשקל 1 ו1/2 ק"ג , אני השתמשתי רק במחצית ממנו. השתמשתי בעיקר בחזה העוף (עוף שלם זה המון לטעמי).

30 מ"ל שמן זית , (2 ו 1/2 כפות)

1 כוס אורז בשמתי

1/2 כוס אורז אדום

1/2 כוס אורז בר

6 בצלים ירוקים קצוצים דק.

1 פלפל חריף ירוק קצוץ דק (במתכון 4 פלפלים חריפים)

1/2 צרור כוסברה קצוצה דק.

1/4 חב' נענע טרייה , מופרדת מהגבעולים וקצוצה דק
 1/2 חב' אורוגולה קצוצה.

1/2 חב' פטרוזיליה קצוצה דק.

לרוטב:
6-8 כפות מיץ לימון.

4 כפות חומץ אורז

4 כפות שמן זית .

2 כפות רוטב דגים (לא הכרחי)

2 כפות שמן שומשום.

1 כפית פלפל צ'ילי גרוס.

פלפל שחור גרוס טרי

מלח גס , בזהירות.

ההכנה:
מתחילים בהכנת העוף.

מחממים תנור לחום של 220 מעלות. מתבלים את העוף בשמן הזית , מעט מלח גס ופלפל שחור. אופים בתנור כ-10 דקות.

מנמיכים ל 190 מעלות ואופים עוד 50 -60 דק'. עד שהעוף זהוב . מידי פעם מרטיבים את העוף בנוזלים שהצטברו בתבנית. כשהעוף מוכן , מוציאים ומצננים.

בזמן שהעוף נצלה , מבשלים את האורז.

שמים את האורז הבסמתי בסיר עם 400 מ"ל מים (2 כוסות) ,ומעט מלח . מביאים לרתיחה , מנמיכים את הלהבה למינימום , מכסים ומבשלים 20 דק'.

מסירים מהאש , משאירים מכוסה עוד 10 דק' . מקררים לגמרי. אפשר כמובן להכין יום מראש.

שמים את אורז הבר והאורז האדום , שטופים , בסיר . מכסים במים בכמות פי 3 מנפח האורז , לבישול כמו פסטה.

מבשלים בעדינות , לא מכוסה , כ-40 דק'. המנשך של האורז צריך להיות נגיס , אך לא רך מידי.

שוטפים במי ברז , כדי להפסיק את הבישול ומסננים היטב.

להרכבת הסלט:
מניחים את 3 סוגי האורז בקערה. מעל את כל הירק הקצוץ . נתחי העוף חתוכים גס או לרצועות.

מוסיפים את הרוטב . ומערבבים בעדינות , אפילו בידיים .

טועמים ומתקנים תיבול.

במתכון המקורי , חותכים בצל אחד לפרוסות , מטגנים בשמן ומוסיפים גם אותו. אני וויתרתי .