בזמן האחרון אני טומנת.
פעם טמנתי את הראש בחול , ככה היה לי נעים ולא הרגשתי צורך לחפור.
היום אני טומנת את נפשי בכף ידי , כי ככה מרגיש לי נכון לעכשיו.
אני גם טומנת מלית שוקולדית ושמנתית בתוך בצק שמרים רך ומזמין.
טומנת בשר ואורז בעלי כרוב שקופים .
עורמת המון דברים טובים בתוך בצק תפוח , טומנת וממתינה .
אוהבת את הציפייה הזו , מאפשרת לה להימשך כמה שאפשר .
מפזרת בעצלתיים את המלית , מחליקה אותה על פני הבצק בשימת לב רבה , מקפידה שכל חלקי המלית יהיו שווים בכל מקום .
רק אז אני מגלגלת , לוקחת את הזמן , ומשאירה .
נותנת להם לנוח יחד, להתיידד. כמו זרע שנטמן באדמה , האדמה חובקת אותו לתוכה , שניהם לא יודעים מה יהיה בקץ היחסים שנרקמו שם ביניהם.
מרגישה כמו הזרע הזה שנובט עכשיו בתוך נפשי .
מרשה לעצמי לאט, לשנות מחשבות , אורחות חיים וסיסמאות שאינן מתאימות לי יותר .
ממתינה.
כרוב ממולא של אמא שלי
רק אז אני מגלגלת , לוקחת את הזמן , ומשאירה .
נותנת להם לנוח יחד, להתיידד. כמו זרע שנטמן באדמה , האדמה חובקת אותו לתוכה , שניהם לא יודעים מה יהיה בקץ היחסים שנרקמו שם ביניהם.
מרגישה כמו הזרע הזה שנובט עכשיו בתוך נפשי .
מרשה לעצמי לאט, לשנות מחשבות , אורחות חיים וסיסמאות שאינן מתאימות לי יותר .
ממתינה.
כרוב ממולא של אמא שלי
לאמא שלי היה מגע רך ועוטף .
כשהייתה נכנסת למטבח , היו פניה נעשות רכות .
הייתה נשענת על השיש במטבח , מכינה כוס קפה קודם לכן . ואז היו ידיה מלהטטות , ברוך , בשקט .
כשהייתה נכנסת למטבח , היו פניה נעשות רכות .
הייתה נשענת על השיש במטבח , מכינה כוס קפה קודם לכן . ואז היו ידיה מלהטטות , ברוך , בשקט .
את עלי הכרוב הייתה חופנת ביד אחת , מטמינה את המלית ומגלגלת , מניחה.
הייתי מתבוננת לפעמים ויכולתי לראות מבעד לשקיפות המעודנת והמשורגת של עלי הכרוב במילוי שנח לו שם , מגיר את מיציו ומעורר את בלוטות הטעם בהבטחה הטמונה שם בתוך העלים .
כך היה נבנה לו הסיר , שכבה אחר שכבה . ציפייה גדולה הייתה שם , כזו שיודעת ומרגישה את הטעם .
ככה בדיוק אני עושה , מחקה את אימי בכל כך הרבה דברים , לזיכרון יש דרכים לחרוט אותם גם בגוף .
מה צריך:
כך היה נבנה לו הסיר , שכבה אחר שכבה . ציפייה גדולה הייתה שם , כזו שיודעת ומרגישה את הטעם .
ככה בדיוק אני עושה , מחקה את אימי בכל כך הרבה דברים , לזיכרון יש דרכים לחרוט אותם גם בגוף .
מה צריך:
- 2 כרובים גדולים , תמיד אני פוחדת שלא יהיו לי מספיק עלים , אז אני קונה יותר שיהיה.
500 גר' בשר טחון טרי
2 כוסות אורז .
2 בצלים גדולים קצוצים דק. - 4-5 כפות שמן קנולה או שמן זית .
1 כפית פלפל שחור.
1 כפית גדושה פפריקה חריפה , פחות למי שלא אוהב חריף .
מלח לפי הטעם , תתחילו עם כפית , תטעמו קצת ותוסיפו עם חסר .
למי שאין לו התנגדות בסיסית , אז 1 כפית אבקת מרק עוף , כך אמי הייתה עושה .
לרוטב:
1 קופסה רסק עגבניות באיכות טובה 200 גר'
1 כפית פפריקה מתוקה
1/2 כפית פפריקה חריפה
1/2כפית פלפל שחור
1 כפית סוכר
1/2 כפית מלח
1/2 כפית אבקת מרק עוף (לא הכרחי)
לטעום , אם חסר מלח אז להוסיף
איך:
מכינים קערה מאד גדולה ומכסה שיתאים לקערה .
מעמידים לרתיחה קומקום מלא של מים .
מעמידים בקערה את הכרוב , כשהחלק החתוך כלפי מעלה .
המים רתחו? יוצקים אותם אל לב הכרוב ומיד מכסים .
המים אמורים לכסות את הכרוב , אם יש צורך , מרתיחים עוד מים ויוצקים פנימה ומיד מכסים .
משאירים ככה קצת .ובינתיים במחבת רחבה מטגנים את הבצל בשמן עד הזהבה.
בקערה נפרדת שוטפים היטב את האורז , ומניחים במסננת לניקוז כל הנוזלים.
מוסיפים את התבלינים , ומערבבים היטב , בידיים , רק בידיים כדי להרגיש ..
שופכים את המים בו הושרו עלי הכרוב , מפרידים את העלים אחד אחד , אתם תראו באיזו קלות הם נושרים להם .
מתחילים במלאכת הגלגול .
בכל עלה שממלאים , מורידים את החלק העצי שקרוב ללב הכרוב , החלק הקשה .
שמים כף מלית בחלק הקרוב אלינו , גלגול אחד מעל המלית , אחר כך מביאים את שני צידי העלה מעל המלית וממשכים לגלגל , מניחים בסיר.
כך ממשיכים עם שאר העלים והמלית , מסדרים בסיר במעגלים מהחוץ לפנים . שכבה על שכבה.
באותה קערה של המלית , שמים את רסק העגבניות והתבלינים ומים כ-2 כוסות.
יוצקים לסיר , אבל קרוב אל הדפנות , מוסיפים עוד מים עד כיסוי הממולאים .
מביאים לרתיחה , מנמיכים להבה ומבשלים כ- שעתיים על להבה נמוכה .
אפשר להשלים את הבישול בתנור , ז"א שעה וחצי על להבה נמוכה ועוד 30 דק' בחום של 170 מעלות .
חום התנור אהוב עלי כאן מאד , כי הוא משחים מעט את הממולאים ומרכז טעמים .
שיהיה בתיאבון .
