יום שני, 30 באוגוסט 2010

גאלט פירות של שלהי קיץ...






















בערב או לפנות בוקר אני כבר מתחילה להריח את הסתיו.
אני מבחינה בסימנים רבים המכריזים על בואו של הסתיו . מי שהחום מעיק עליו ,לא כל כך מבין על מה אני מדברת . אבל אני כאוהבת קיץ מושבעת ,חשה את שלהי הקיץ...יכולה להרגיש את רוח הסתיו נושפת בעורפי , מילא סתיו ,אלא שהחורף תיכף ישעט בעקבותיו....
רוח הסתיו תביא את הנחליאלי ,את חבצלת החוף והחצב (אותם כבר אפשר לראות פה ושם). בשדות כבר קוטפים את הכותנה .. והעלים מתחילים לשנות את צבעם. הציפורים מתארגנות כבר לנדידתן דרומה....
הימים מתקצרים והלילות מתארכים... ב22 בספטמבר (תסכימו איתי שזה כבר כאן) שעות היום משתוות לשעות הלילה.
עוד רגע קט ,כולם ידברו על געגועים לים,לקצת חום ולקיץ...
פירות שלהי הקיץ ,רכים ומתוקים במיוחד ממלאים את האויר בריחם המתוק והבשל ( לא אלה שנמכרים לנו אחרי שבילו קצת יותר מידי זמן בהקפאה).
פירות כמו תמרים ,תאנים מתוקות כדבש , רימון וגויאבות ,דוחקים בהם לעזוב בכבוד.. ולהשאיר לנו טעם מתוק וגעגוע לפעם הבאה ,לעונה הבאה....
אז מצאתי במקרר ,כמה פירות נטושים שבכלל שכחתי שהם שם... והוספתי עוד כמה ממש מתוקים שמצאתי אצל הירקן , והכנתי גאלט של סוף קיץ.
אני מאד אוהבת את המאפה הזה ,קודם בגלל שהוא ממש קל להכנה , כמו גם את השילוב של הבצק החמאתי עם החמצמצות –המתוקה של הפירות .
המראה של הגאלט הוא כל כך כפרי ופשוט לכאורה ,אבל כל –כך יפה!! .
הכי כיף לאכול את הפאי –גאלט הזה פושר ,כי אז יש את המיצוי הכי גדול של טעמים . אבל גם אחרי יום ,אכלנו אותו בהנאה רבה...
אפשר כמובן להגיש עם קצפת \ גלידה . אבל אני אוהבת את טעם הפרי כמו שהוא....
אפשר כמובן להכין עם איזה פרי שרוצים ,ולשלב אפילו כמה סוגים של פירות

מצרכים:
לבצק:
200 גר. חמאה קרה.
2 ו 1/4 כוסות קמח.
1 כף סוכר.
1/3 כוס מי –קרח.
ההכנה:

מחממים את התנור ל180 מעלות.
ניתן להכין את הבצק ב מעבד מזון ,מיקסר או אפילו ביד . חשוב לא לעבד יותר מידי ,כדי שיישארו מעט גושים קטנטנים של חמאה ,מה שיפיק לנו בצק פריך יותר.
חותכים את החמאה לקוביות ,לא קטנות מידי , מנפים את הקמח. מכניסים את כל החומרים למעבד המזון (או מה שבחרתם) למעט המים ומעבדים בפולסים קצרים ,רק עד להתגבשות קלה . מוסיפים את המים , עוד עיבוד ממש קצר וזהו!!! . מוציאים את הבצק למשטח מקומח ומעבדים קצרות ליצירת כדור בצק
מרדדים לקוטר של 32 ס"מ בערך..
מרפדים תבנית אפייה שטוחה בנייר אפיה ,מגלגלים את הבצק על מערוך ומעברים בעדינות לתבנית. שולי הבצק יכולים להיות רחבים מהתבנית כי הם מתקפלים על המלית.
מלית:
כ-500 גר. פרי לטעמכם.. חתוך לחתיכות די גסות .
2 כפות ריבה איכותית . הריבה מעניקה מעט מתיקות וגם משמשת כשכבת בידוד ,כדי שהבצק יישמר פריך ולא יהיה רטוב מידי. אני השתמשתי בריבת משמש חמצמצה מעט...
2 כפות סוכר.
1 כף חמאה.
מורחים את הריבה על הבצק ,במרחק של 6 ס"מ מהקצוות .
מסדרים את הפרי מעל








,שומרים על קצוות ללא פרי ,אפשר לסדר את הפירות בצורה אקראית ,כפרי אמרנו... ומפזרים כף סוכר . חותכים את כף החמאה לקוביות ומפזרים מעל .
מקפלים עכשיו את דפנות הבצק מעל הפרי ,משאירים את מרכז המאפה ללא בצק.

מורחים חלמון ביצה מעורבב במעט חלב על הבצק ,ומפזרים את כף הסוכר הנותרת ,גם יפה וגם אקסטרה של קראנצ'יות!!!
אופים כשעה או עד שהמאפה משחים ומפיץ ריחות ,שמביאים התקהלות של שכנים אל ביתכם....











באוירה של געגוע לקיץ שכמעט חולף לו, שיר ששרה ריקה זראי (זוכרים?)


רוחות נשקו את פני הים
ויום נוסף של קיץ תם
וטעם מלח משכר את כל החוף
ודוגיות שוב נקשרות, אל קצות המזחים
וזה סימן שבא לקיץ סוף.
זמורות בכרם מיותם,
צרובות מחום של קיץ חם
וצל ענן כבר מטייל כולו רטוב
והחריש יוצר תלמים, חומים ואדומים
וזה סימן שבא לקיץ סוף.

והאפנה אז משתנה, ממש כדרך העונה
מן זמן מוזר כזה, בין קיץ ובין סתיו
ורוח החמסין נדם, שותק כמו נכלם
וזה סימן שבא לקיץ סוף



יום שבת, 28 באוגוסט 2010

ים ,צדפים וגלים .... רגעי אושר.

















הבטחתי לנכדיי שבפעם הבאה ,נלך לים . רגע לפני שהוא נסגר ,ונאסוף צדפים.
יצאנו כולם ,הולכים כדבוקה אחת מלוכדת , לעיתים הדרך אילצה אותנו ללכת בטור עורפי . באופק ראינו את השמש מראה סימנים של עזיבה ... החשנו את צעדינו ,רצינו עוד קצת אור .
הרבה צדפים לא מצאנו . הקטנים שיחקו עם הגלים , ל עיתים לא היה ברור מי רודף אחר מי , הם אחרי הגלים או להיפך.... החוף היה שקט , הקולות היחידים היו של צחוק הילדים ורעש התנפצות הגלים אל החוף.....
סער בני יצא לתפוס גלים ,אמר שכבר הרבה שנים הוא לא רכב על גל... ,ראינו אותו מחפש גל גדול ואז נעלם בתוכו..... אחרי אין סוף גלים כאלה ,הוא יצא כולו אושר ,וליבי נרגע.......
התבוננתי היטב אל התמונה הכוללת , מנסה למסגר אותה בליבי ולצרוב אותה בזיכרוני . מציינת לעצמי שאת הרגעים האלה אני רוצה לזכור ולשמר ,כדי שאוכל להתרפק עליהם אחר –כך.....



















































יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

נזיד עוף וחומוס , עם אורז? כן ,כן עם אורז!!
















אתם עומדים להיחשף עכשיו לאחד הסודות השמורים ביותר במשפחתו של בעלי. כיצד להכין עוף עם חומוס !!!!


המתכון היה כל כך שמור , שהוא נלחש תמיד בחדרי חדרים , ולתוך האוזן שמא מישהו אורב לאיזו מילה ,כדי לגנוב את אחד הסודות היותר שמורים במשפחה. המתכון עשה עליה ממצריים ,לפני המון שנים.. נראה לי שכבר ביציאת מצריים הוא היה איתנו :-))

אני רציתי מאד לנכס לי את הסוד ,כי המאכל הזה הוא ה א ה וב ביותר על בעלי ,אין מאכל האהוב עליו יותר ממנו!!

המתכון לא הגיע אלי סתם כך. הייתי צריכה להוכיח את עצמי כראויה ..

ראויה למשפחה , יודעת דבר אחד או שניים בענייני בישול , ועוד מיני מבחנים משונים היאים לשבטים קדומים . המבחן החמור ביותר היה : האם שומרת סוד אני ,או מדליפה...

לאחר שבועות ,הבטחות ונדרים , נעתרו לי . אלא שבכל פעם הושמט פריט זה או אחר . במשך הזמן נאסף הפאזל בעמל רב ... לכדי תוצאה מושלמת . אלא שאז החלטתי שהסוד כבד עלי , ואני חייבת לשחררו החוצה... מעיק מאד העניין הזה של סודות משפחתיים , לא כך?

באשר למתכון : מתקבל תבשיל סמיך , מתובל בעדינות. גרגירי חומוס רכים ונימוחים שהתבשלו זמן רב ,אך בכל זאת שומרים על מרקמם וכל זה מונח על מצע אורז.. מדהים!!!!

אני מציעה לא לוותר על שלב הקילוף ,למרות שיש בזה משהו קצת מנג'ס... אבל זה בפירוש לא אותו דבר ללא הקילוף . שיש לו טכניקה שהשתכללה עם השנים.

כמו כן יש בתבשיל הל . לא ניסיתי אף פעם בלעדיו ,כי אני אוהבת אותו כמו שהוא . מי שממש מתנגד להל , ומחליט לוותר עליו ,האחריות היא עליו...

מצרכים:

לפחות 6 חלקי עוף . ( שוקי עוף וכד').

500 גר' גרגירי חומוס.

2 בצלים גדולים. קצוצים לקוביות גסות.

7 תרמילי הל ,חצויים לשניים.

1 כפית שטוחה כורכום.

מלח לפי הטעם.

פלפל שחור ,המון ,לפחות כפית גדושה.

2 כפיות גדושות אבקת מרק עוף (כן ,אין מה לעשות ,כך למדתי ולא מעזה לשנות).

1/3 כוס שמן קנולה.

ההכנה:
משרים את החומוס יום קודם בהמון מים ,כי החומוס תופח .

ביום הבישול : שוטפים היטב את החומוס. פורסים מגבת מטבח על משטח עבודה ,לוקחים שני חופנים גדולים מהחומוס ופורשים על המגבת.

בעזרת מערוך ,עוברים מס' פעמים על גרגירי החומוס ,בעדינות , כדי לא לרסק , אבל בנחרצות כדי ש כל גרגר יחצה לשניים . לא נורא אם כמה מתפספסים לנו...

לוקחים קערה גדולה ,ובעזרת המגבת , מעבירים את תוכן המגבת לתוכה.

ממשיכים עם כל כמות החומוס ,רק עוד פעמיים כאלה ואתם בדרך למדליה...

כאן לא מסתיים גלגולו של החומוס... ממלאים את הקערה במים ,פעולה שגורמת לקליפות לצוף למעלה . אה! איזה תחכום!!. אוספים את הקליפות ,ומשליכים (אלא מה) , ממשיכים כך עד שכמעט אין קליפות . אפשר לעזור קצת על ידי שפשוף החומוס בין כפות הידיים . בקיצור הניג'וס נגמר כשאין קליפות .

אני יכולה להגיד שזה רק נדמה ,כאילו זה לוקח מיליון שנה . זה קורה הרבה לפני.... החומוס כעת מוכן ,ללא נוזלים . צהוב וענוג מחכה לשלב הבא...

את הבצל מעבירים לסיר שיכיל בנוחות את העוף והחומוס.

מוסיפים את השמן ומטגנים לגוון זהוב – בהיר.

מוסיפים את העוף ומטגנים מכל צדדיו רק כדי לאטום אותו מעט ,משתדלים לא לשרוף את הבצל.

מוסיפים את החומוס ,ההל , אבקת מרק העוף , ושאר התבלינים .



מכסים במים עד לגובה 2/3 . המים צריכים להיות בכמות מספקת ,כי התבשיל הולך לבלות שעתיים על הלהבה ,אבל עדיין זה לא מרק!!

מביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה . מכסים ונותנים לתבשיל לבעבע לו בעדינות כשעתיים . מידי פעם בודקים נוזלים . התבשיל צריך להתקבל סמיך ,אבל עדיין עם רוטב.

אם יש הרבה נוזלים ,מסירים את המכסה ,או משאירים את חציו פתוח...

מגישים על אורז לבן , ולא מבינים איך הסתדרתם בלעדיו עד עכשיו....

מתכון לאורז בטוח יש לכם?

אם לא :

1 כוס אורז שטוף ומסונן.

1 ו 1/2 כוסות מים.

1 כפית מלח .

2 כפות שמן קנולה.

ההכנה:

מחממים בסיר קטן את השמן ,כשהוא חם , מעבירים לתוכו את האורז .

שומעים תסססססססס מאיים כזה , אבל מערבבים היטב.

מוסיפים מלח ומים . מביאים לרתיחה ,מנמיכים את הלהבה למינימום . מכסים ולא נוגעים 20 דק'. בודקים , אם יש עדיין מים ,משאירים עוד קצת .

כמובן שכמות האורז היא בגדר המלצה בלבד , ואפשר להכפיל ואפילו לשלש את הכמות.

יום רביעי, 18 באוגוסט 2010

סלק בתחמיץ וסאבי על מצע חסה ורוקט עם אגוזים וגבינה כחולה......
































את מיקה שרון המדהימה הזכרתי כבר בפוסט הזה. הספר שלה הוא מסע לגילוי טעמים חדשים , והעזה.


למעזים צפויה חוויה מענגת ומתכונים שלא תפסיקו להכין . למרות מורכבותם ורשימת מצרכים ארוכה ולעיתים מרפה ידיים . כדאי לא לוותר ,כי בסוף מחכה פיצוי של אוכל טעים , פשוט , אבל יחד עם זה מתוחכם .

את הסלט הזה ניסיתי מספר פעמים ,ובכל פעם התאהבתי בו מחדש.

הסלט הוא שילוב של פרוסות דקיקות (קרפצ'יו) של סלק המושרה בתחמיץ מתוק – חריף עם וסאבי , על מצע של חסה משי ואנדיב ,גבינה כחולה ואגוזים קלויים משלימים את הטעמים לכדי שלמות אחת גדולה.

אני התמכרתי לסלק הזה ,ואני מכינה כמות גדולה ממנו . אני אוכלת אותו כך סתם כתוספת . או בכריך עם גבינת עיזים ,חסה ורוקט . מי שלא מכין לעצמו כריך כזה , לא מבין את גודל ההפסד....

למי שרוצה להגיש את הסלט בארוחה שיש בה בשר ,וענייני כשרות מונעים זאת ממנו ,מוזמן לוותר על הגבינה.

הסלט חגיגי מאד , הסלק מזכיר מאד בטעמו חזרת אדומה. והוא הימור בטוח לימי החג המתקרבים..

מצרכים:

1 סלק גדול (מבטיחה שבפעם הבאה שתכינו ,תכפילו את כמות הסלק).

1/2 כוס תחמיץ וסאבי.( מתכון בהמשך).

1 ראש חסה משי. שטופה כמובן , מיובשת וקרועה ביד לגודל ביס.

במקום 1 קלח אנדיב ,השתמשתי בחופן עלי רוקט. שטופים ויבשים.

1 בצל סגול קטן פרוס דק ומופרד לטבעות.

1 כוס שעועית ירוקה טרייה , חתוכה בקצוות ,חלוטה במי מלח רותחים , מצוננת בקערת מי –קרח ומסוננת. בפעם האחרונה שכחתי לקנות שעועית . לא התרחש שום אסון שהייתי צריכה לדווח עליו ,אבל השעועית מעניקה יופי של פריכות לסלט.

וינגרט חרדל ועירית ... מתכון בהמשך.

1/2 כוס גבינה כחולה מפוררת (רוקפור או גורגונזולה) , אני חתכתי לקוביות. אפשר גם לפרוסות דקיקות.

100 גרם אגוזי מלך קלויים במחבת טפלון חמה ,ללא שמן .וקצוצים גס.



מתחילים בהכנת הוינגרט והשריית הסלק.

לוינגרט הואסבי ההורס תזדקקו ל :

2 כפות אבקת וסאבי.

4 כפות מים פושרים.

1/2 כוס מי סוכר .(מביאים לרתיחה סוכר ומים ביחס של 1:1 ,למשל כוס מים וכוס סוכר. מבשלים על להבה בינונית עד שהסוכר נמס ,מנמיכים את הלהבה וממשיכים לבשל עד שהכמות מצטמצמת ב שליש . אפשר לשמור במקרר ללא הגבלת זמן).

1/4 כוס חומץ אורז.

1/2 כפית מלח.
ההכנה:
ממיסים את הוסאבי במים ומערבבים עד שנוצרת משחה חלקה. מוסיפים את שאר המרכיבים ומערבבים היטב.








וינגרט חרדל ועירית:

1/2 כוס חומץ אורז.

1 כף מיץ לימון טרי.

2 כפות דבש.

1 כפית חרדל.

1/2 כוס שמן זית(המתכון בעד 3/4 כוס ,מצפוני התנגד ,אז נעתרתי לו והסתפקתי ב1/2 כוס). מלח לפי הטעם ,להתחיל עם כפית .

2 כפות עירית קצוצה.

ל טרוף היטב את הרוטב . אני נוהגת לשים הכל בצנצנת ,לסגור היטב ולנער עד שנוצרת אמולסיה . פעולה זו מועילה מאד לשרירי הזרוע........

קולפים את הסלק ופורסים אותו לפרוסות דקות מאד. משרים בתחמיץ הוסאבי לפחות שעה לפני ההכנה ועד שלושה ימים לפני.

מסדרים את החסה והרוקט בצלחת הגשה גדולה. מסדרים מעל את הבצל השעועית הירוקה והסלק(ללא התחמיץ) .ארגנו הכל בצורה יפה.

מעל יוצקים וינגרט חרדל ועירית. אני לא שמה את כל הכמות , כי אני לא אוהבת להציף את הסלט בנוזלים . הרוטב רק צריך לעטוף את העלים .

מפזרים מעל את הגבינה והאגוזים.

תשתדלו לדוג על המזלג בביס אחד את כל המרכיבים.... ותבינו איך כל הטרחה הייתה שווה.




יום ראשון, 15 באוגוסט 2010

בראוניז שיש של גבינת שמנת ושוקולד


























אני אוהבת מאד גאג'טים , במיוחד כאלה שנועדו להקל עלינו במטבח.
נכון שצריך לפעמים להיות עם כישורים של מפצחי תוכנה כדי להפעיל אותם אבל אחרי מאבק ארוך ועיקש הכל מסתדר... או נשבר . וזה עוד בלי להזכיר שצריך למצוא להם מקום במטבח , וגם לזכור איפה בדיוק הנחתי כל דבר. כך יצא שטרחתי כחצי שעה לפרוס תפוחי אדמה ,הכי דק שאפשר ,וגם שיהיו חתוכים זהים בדיוק אחד לשני , נזכרתי שיש לי מנדולינה שנקנתה בחצי משכורת .. . ואיפה בכלל הנחתי אותה ?..
אחד הדברים שגורמים לי סחרחורת רצינית בחנויות שמצטיינות בלבלבל אותי הן תבניות האפייה למיניהן . אני חומדת את כולן ,עוצרת את עצמי בתבנית החמישית בערך . תוך שאני מבטיחה לעצמי לחזור מהר כדי לרכוש את שאר החנות.
השלל האחרון שלי הניב תבנית של עוגיות- בראוניז אישיות .
חשבתי לעצמי שהכי כיף זה לקבל עוגה אישית כזו ,שהיא לגמרי שלי. ואולי זה יגמול אותי מהצורך ליישר כל פעם חתיכה מהתבנית הכללית :-(
המתכון הזה הוא שילוב קצת שערורייתי של חמאה ,שוקולד וגבינת שמנת.
אבל בגלל זה הוא כנראה כל –כך טעים...
על זה אני אומרת ,תרשו לעצמכם ותהיו נדיבים עם עצמכם ,אבל תמהרו לחלק גם לאחרים...
אפשר כמובן להכין בתבנית מרובעת קטנה , או להכפיל כמויות ולהשתמש בתבנית יותר גדולה.
מצרכים:
100 גר' שוקולד מריר 70% מוצקי קקאו.
5 כפות חמאה רכה.
100 גר' גבינת שמנת 30% שומן.
3/4 כוס סוכר.
3 ביצים גדולות בטמפרטורת החדר.
1/2 כוס + 1 כף קמח.
1 ו 1/2 כפיות תמצית ווניל (אני השתמשתי בגרגירים ממקל ווניל שלם).
1/2 כפית אבקת אפיה.
1/4 כפית מלח.
הכנה:
מחממים את התנור ל175 מעלות .
משמנים את התבנית הנבחרת.
מחממים את השוקולד ו3 כפות מהחמאה ,בסיר קטן על להבה נמוכה ,תוך בחישה .משגיחים שהתערובת לא תישרף ... מסירים מהאש.
בקערה קטנה ,מערבבים את שתי כפות החמאה הנותרות ואת גבינת השמנת.
מוסיפים 1/4 כוס סוכר ומערבבים היטב . מוסיפים ביצה אחת ,כף קמח ו1/2 כפית תמצית ווניל.
בקערת המיקסר ,מקציפים את 2 הביצים הנותרות לתערובת קרמית.מוסיפים את 1/2 כוס הסוכר , מלח , אבקת אפיה ,וחצי כוס הקמח. מערבבים במהירות בינונית .
מפסיקים את פעולת המיקסר ומוסיפים את תערובת השוקולד ,בערבוב עדין.
את מחצית מתערובת בצק השוקולד ,מעבירים לתבנית האפייה המשומנת , או לתבניות בודדות.


מעל מורחים את תערובת הגבינה בזהירות.







את תערובת השוקולד הנותרת יוצקים מעל תערובת הגבינה.
בעזרת קיסם עץ או סכין (אני השתמשתי בצ'ופ סטיקס ) , מערבבים קלות בצורת ספיראלה מלמעלה למטה ,כדי ליצור צורה של שיש.




אופים כ 20-25 דקות לתבניות האישיות.
35-40 דקות לתבנית רגילה . מבחן הקיסם היבש נחוץ גם כאן.






יום חמישי, 12 באוגוסט 2010

דג ברוטב חמוץ -חריף של אידה.















השבוע מלאה שנה לפטירתה של אימי.
עלינו לקברה כדי לספר לה על געגועינו ,ועל החלל העמוק שהיא הותירה בלכתה.
איני מתכוונת להכביר ולהכביד בהעלאת רגשותיי ,אותם אני מנסה לארגן כבר שנה.
אני מאד רוצה לספר על טוב ליבה , ועוצמתה שעזרה לה לשרוד בכל מצב . ועוד הרבה יותר מזה... בכל פעם באמצעות הבלוג הזה ,אספר עליה עוד דבר ועוד דבר לעצמי. ....
הפעם אני רוצה לדבר על אהבתה הגדולה לאוכל ובישול . שנבעו בעיקר ,אבל לא רק , מידיעתה ,רעב נורא ואמיתי . אותו חוותה כשעברה את הנורא מכל , את השואה .
אמא שלי הייתה גאונה בבישול. התבשילים שיצאו תחת ידה היו מדהימים!! גאוניותה לא באה לידי ביטוי ,בתחכום נוסח הבישול החדש של ימינו . היא הייתה שייכת לאסכולה של פעם ... מטבח מזין ,שורשי ,מנחם וטעים בטירוף... כל דבר שידה נגעה בו נגע בשלמות , בטעם הממכר ,הביתי והבלתי ניתן לשחזור. כל כמה שאחיותיי ואני מנסות לשחזר טעמים רחוקים של ילדות ,תמיד חסר משהו . המשהו הזה הוא קרוב לוודאי רוחב ליבה ואהבתה הגדולה אל כולם ,אותה היא יצקה גם בתבשיליה. עליה (וכנראה על עוד רבים בדורה ) נאמר ,שלא משנה כמה אנשים יבואו לאכול ,תמיד יהיה לכולם ,וברוחב –לב.
בילדותי גרנו בשכונה של קיבוץ –גלויות : בקומה מעלינו גרה שכנה ממוצא רומני ,משמאלה משפחה ממרוקו . עירק ,כורדיסטאן ,תימן ומה לא... כולם השפיעו על מטבחה של אימי . גיוון והתנסות בטעמים וריחות , היה הכרח בשבילה .
המתכון שאביא הפעם הוא דוגמא שמאפיינת מאד את הגישה לבישול של אימי. הנה הסיפור ,או גלגולו של מתכון...
חמי נהג להכין דג טעים ברוטב חמוץ –חריף שבעלי מאד אהב. מידי פעם היינו משבחים את טעמו של הדג בפני אימי. סקרנותה גברה עד שהיא ביקשה שנביא לה לטעום....
בפעם הבאה שהגענו לאכול בבית הורי ,אימי הגישה את הדג... שהיה טעים ופיקנטי הרבה יותר מהמקור (מה לעשות זו האמת) ,היא נתנה למתכון פרשנות משלה... . והוסיפה לו את טעמיה .... בעלי התלהב מאד . וכך יצא שמאז ועד היום הדג משויך לאימי . וכשילדי מבקשים שאכין אותו ,זה תמיד כך:"אמא תכיני בבקשה את הדג בחומץ של סבתא". ובעלי מה הוא אומר? " מה קורה ,מזמן לא הכנת את הדגים של אמא שלך" . איזה ? אני שואלת . "נו אלה עם החומץ "...
המתכון הזה נמצא המון שנים במשפחתנו . הוא חריף , חמצמץ ,פיקנטי ומלא טעמים.
נפלא לחג ואירועים חגיגיים וגם סתם כשבא.

דג ברוטב חמוץ - חריף של אידה - אימי היקרה והאהובה

לכמות של שני דגים במשקל 500 גר' כל אחד .(אפשר כמובן להכפיל ולשלש את הכמות). נקיים , פרוסים לפרוסות בעובי בינוני. אפשר להשתמש למתכון בכל סוג דג שתרצו . אני משתמשת להכנת המתכון בדניס או בס . פעם נהגנו להכין אותו מדג פילה "נסיכת הנילוס".

6 שיני שום גדולות פרוסות דק.
2 פלפלים חריפים גדולים , מפולטים וחתוכים לפרוסות דקות. אם משאירים את הגרעינים ,יוצא יותר חריף שזה ממש בסדר מצידי.
1 כוס קמח+ 1/2 כפית פפריקה.
3-4 עלי דפנה.
1/2 כפית פפריקה חריפה.
1 כפית גדושה כמון.
1 כפית קימל טחון.
1 כוס חומץ בן –יין (אדום) מאיכות טובה.
1 ו1/2 כוסות מים.
1/2 כוס שמן קנולה לטיגון + 3 כפות.
מלח לפי הטעם.
ההכנה:
אימי אהבה להרחיק ריח עז של דגים ,היא נהגה להשרות תחילה את הדג במים כ-15 דקות. לשטוף היטב. ואחר כך לסחוט כחצי לימון מעל הדג ולפזר מלח . ולהשהות אותו כך עוד 15 דק' ,ולשטוף היטב את הדגים . מבלי לשאול שאלות של על מה ולמה ,אני נוהגת בדיוק כך . היו פעמים שרציתי להתחכם ורק לשטוף את הדגים. מה אומר ,לא הרגיש לי אותו דבר .לכן אני לא מתחכמת.
מנגבים את פרוסות הדג .
מערבבים בצלחת שטוחה את הקמח והפפריקה.
מחממים את השמן במחבת. מניחים את פרוסות הדג בתערובת הקמח , ומקמחים היטב ,מנערים עודפי קמח.
מטגנים היטב את הדג מכל צידיו , עד הזהבה. מוציאים לצלחת.
במחבת עמוקה מחממים את 3 כפות השמן הנותרות. מוסיפים את השום והפלפל החריף ומזהיבים מעט ,נזהרים לא לחרוך יותר מידי.
מוסיפים את שאר התבלינים ,מנמיכים את הלהבה ומטגנים כדקה נוספת . מאפשרים לתבלינים להתחמם ולהפיק את מלוא הארומה שלהם.





מוסיפים את החומץ , והמים ומביאים לרתיחה .
מוסיפים את פרוסות הדג , הנוזלים צריכים להיות בגובה 2/3 מגובה הדג.
מבשלים על להבה נמוכה כ-30 דק'. צריך להתקבל רוטב סמיך .
מתקנים תיבול.
מגישים עם פרוסות עבות של חלה טרייה




יום שבת, 7 באוגוסט 2010

פסטה ים -תיכונית צבעונית ועזת טעמים....



















לאן שלא הולכים , כולם מדברים על החום.... דיבורים של כל שנה....


קשה לי לבשל ,על אפייה אין בכלל מה לדבר , אני רוצה לגור בפריזר ואם אי אפשר אז לפחות במקרר:-)). אין לי כוח לאכול , רק לשתות וכן... הרבה גלידה (אה משם הקילוגרמים הנוספים..). כולם נראים כאילו סחטו מהם כל טיפה של חיוניות ,והם נגררים עד חלוף הזעם ,סליחה ,הקיץ.

אז לכולנו ,מתכון של פסטה ,יפת –צבעים , שטעמיה עזים ומעוררים . ים –תיכונית. רצוי להכינה בחסות המזגן (כדי שלא נקטר) וגם בשעות הערב ,אם יש לכם בריזה .כדאי לפתוח את החלונות ולתת לקיץ להיכנס קצת פנימה.

אפשר לאכול את הפסטה פושרת , בטמפרטורת החדר ,או סתם ישר מהמקרר.

אם יש לכם חברה לפסטה ,תוסיפו סלט ירוק ובירה קרה מאד ,ועשיתם את המוטל עליכם על הצד הטוב ביותר .



מצרכים:
1 חב' פסטה סליל ( כדי שהרוטב יכנס לכל פינה חבויה).

3 פלפלים גדולים בצבעים שונים.

1 פלפל קטן ירוק וחריף.

צרור בזיליקום טרי. (לפחות 10 ענפים). שטוף וקצוץ לפיסות בינוניות.

4 שיני שום שמנמנות ,קצוצות דק.

כ-20 זיתי קלמטה גדולים ,מגולענים וחתוכים לשניים.

צנצנת קטנה של עגבניות מיובשות בשמן זית ,או חצי צנצנת גדולה. קצוצות דק.

4 כפות גבינת פרמזן מגוררת.

4 כפות שמן זית.

פלפל שחור גרוס.

מלח גס.

150 -200 גר' גבינת פטה או בולגרית 5% . למתפנקים יש גם 18% שעושה את המנה עוד יותר טעימה.








ההכנה:

מנקים את הפלפלים ,וחותכים לרצועות דקות. את הפלפל החריף קוצצים דק.

מחממים מחבת גדולה או ווק. מוסיפים את השמן ומחממים.

מוסיפים את השום ומטגנים קלות.

מצרפים את הפלפלים למחבת ומטגנים כ-3 דק'.



מוסיפים עכשיו את הזיתים ,העגבניות ומחצית מכמות הבזיליקום. מטגנים כ-2 דק'.









מוסיפים את הפסטה ומערבבים היטב ,עד שהיא תצופה בכל חומרי הרוטב.

מוסיפים את גבינת הפרמזן , בחישה מהירה.

מסירים מהאש. ומוסיפים את שאר הבזיליקום. גריסה של פלפל שחור למעלה.









טועמים כדי לראות כמה מלח חסר ,מוסיפים אם צריך. יש גם גבינה מלוחה ,שצריך לחשב אותה בסך כל המליחות שאנחנו רוצים.

מקררים מעט ומוסיפים את הגבינה מפוררת.

אם לא מתכוונים לאכול הכול ,מוסיפים את הגבינה רק סמוך לאכילה.

ולסיום סרטון שיראה לנו אחת ולתמיד איך חותכים פלפל ,בהנחה שאנחנו לא ידענו זאת עד עכשיו:-))





Food & Drink: