יום ראשון, 30 בינואר 2011

עוגת שמרים ושוקולד בתבנית
























האם כבר ציינתי שאני אוהבת דברים שיש בהם טוויסט? משהו שונה ואחר?


אני אוהבת אנשים לא שגרתיים , כאלה שחיים בשקיקה וחווים חוויות באופן מלא חושים. כאלה שהשיחות איתם ייקחו אותי למקומות עמוקים ויאפשרו קצת לגרות אותם ולחשוף אותם..

אני אוהבת בגדים עם פרטים קטנים שעושים אותם קצת שונים , כפתורים ,מחשופים במקום לא שגרתי , בגדים שלא אראה על כל אחד ברחוב.

גאג'טים מיוחדים וכלים ישנים ועתיקים שרכשו את אופיים במרוצת השנים.

אני גם אוהבת אוכל מעניין . עשיר ומלא טעמים שיגע בכל החושים , לכן אני מאד אוהבת אוכל אסיאתי , אין כמוהו רובדי רבדים של טקסטורות ,ריחות וטעמים...

אני גם אוהבת מאכלים שדרך הכנתם שונה , ופורצת קצת את גבולות המוכר.

כאלה שיש בהם סקרנות על הדרך וציפייה לתוצאה .

עוגת השמרים שאביא ישנה ועתיקה מאד , דבר המוסיף לה יחוד ועניין . המחשבה שהעוגה הזו שרדה כמה עשרות שנים והיא עדיין רלוונטית ,מלמדת על טיבה.

אני גם אוהבת את דרך הכנתה , שלבים ,שלבים .. אין מה להיחפז ,יש זמן.. כל שלב רק מבטיח את התוצאה הסופית. אני סבלנית ,נותנת לעוגה לתפוח , לא מאיצה . נעים לי להסתכל בתפיחה ההדרגתית . להריח את הריח שיוצרת תערובת השמרים ,סוכר ,שוקולד... שואפת עמוק פנימה וממתינה.....

העוגה הזו היא משהו בין בריוש ,לחם ועוגה. היא נפלאה באותו יום , ולמרבה הפלא ( שלא כדין העוגות מהסוג הזה) היא משתבחת ביום השני והשלישי . לא יודעת מה קורה ביום הרביעי ,כי עד כדי כך היא לא שרדה...



עוגת שמרים שוקולד בתבנית

15 גר. שמרים יבשים או 25 גר. שמרים לחים.

1/4 כוס מים פושרים.

3/4 כוס חלב פושר.

115 גר. חמאה בטמפרטורת החדר.

1 כוס סוכר

1 + 2 ו1/4 כוסות קמח מנופה.

4 ביצים גדולות

1/2 כפית אגוז מוסקט מגורד.

1/2 כפית קינמון.

1/2 כפית מלח.

100 גר. שוקולד מריר (לפחות 70% מוצקי קקאו). חתוך לקוביות קטנות בסכין חדה.

ההכנה:

למרוח תבנית במעט חמאה מומסת , כל תבנית תתאים למטרה .

לצקת לקערה את החלב החם והמים הפושרים , לצרף את השמרים ולערבב.

להוסיף 1 כוס קמח ,לערבב. לכסות בניילון נצמד ומעל מגבת מטבח . להשאיר להתפחה כ-20 דק'.

בקערת המיקסר מקציפים את החמאה והסוכר עד לתערובת בהירה וקציפתית.

מוסיפים את הביצים ,זו אחר זו , תוך כדי הקצפה.

מוסיפים את התערובת הזו לתערובת השמרים , מערבבים בעדינות .







מוסיפים לקמח הנותר את התבלינים והמלח.

מוסיפים לקערת השמרים ,מערבבים חלקית.(יתכן שתזדקקו רק ל2 כוסות קמח בשלב הזה , לכן להוסיף בזהירות. לפעמים סוג הקמח משפיע על הכמות שצריכים)

מוסיפים את השוקולד ומערבבים בעדינות.

מעבירים לתבנית , שוב מכסים בניילון נצמד ומגבת , משאירים לתפיחה כשעה – שעתיים . התערובת צריכה להכפיל את נפחה.


עכשיו הזמן לחמם את התנור ל175 -180 מעלות (תלוי בתנור).

מעבירים את העוגה ,לאחר שתפחה , לתנור ואופים בין 45- 55 דק' . לא לאפות יותר מידי ,כדי לא ליבש את העוגה , צריך להתקבל צבע זהוב עמוק.

מצננים 15 דק' , משחררים מהתבנית.

מפזרים למעלה מעט אבקת סוכר....



יום שלישי, 25 בינואר 2011

פוקאצ'ה משובצת בזיתים ועגבניות מיובשות

















אפייה בשבילי הוא סוג של אושר. אפייה עם שמרים הוא סוג של ניצחון.


בכל פעם ,כשאני מחליטה לאפות משהו עם שמרים ,אני מתמלאת בספקות , מתח וציפייה דרוכה . האם השמרים יתססו ויעלו ?הבצק יתפח? המאפה יהיה כמו שייחלתי לו?

תמיד נדמה לי שהשמרים לא הגביהו עוף מספיק והבצק יכול היה להשתדל יותר.

אני שמה שם את הכול !! מפנה זמן ולא עושה שום דבר אחר במקביל , לשה מספיק זמן , מאפשרת זמן תפיחה נדיב ,אפילו יותר מהמקובל... משגיחה על המאפה ולא משה מהתנור .

אז כן לרוב אני מתוגמלת בנדיבות , לעיתים נדמה לי שיכולתי להצליח יותר.

פוקאצ'ה אני אוהבת במיוחד , הבצק צריך לתפוח במידה , ואת רוב הטעמים אפשר לזקוף לטובת מה ששמים למעלה ,כך שהבצק הוא כוכב משני בעלילה.

נכון שהוא צריך להיות רך ומלא בועות , ובגלל עוביו כדאי להשגיח על זמן האפייה. אבל מגוון האפשרויות שהמאפה הזה מעניק הוא אין סופי כמעט...

את הפוקאצ'ה הזו ראיתי באחד מנסיעותיי לאיטליה . התפעלתי מהרעיון וכמובן שהחלטתי ליישם . לא הייתי צריכה מתכון , כי בסיס הבצק הוא של כל מתכון פוקאצ'ה שתבחרו . את העניין מעניקה כאן התוספת שנמצאת בתוך הבצק !! מאד מעניין ומאד מאד טעים.

אני הוספתי גם גבינת פרמזן למעלה . הגשתי את הפוקאצ'ה לצד מרק מינסטרונה נפלא( מתכון בהמשך) וכחלק מקונספט שלם של ארוחה איטלקית...

לרשימה הזו של המצרכים לא תידרשו לרוץ לקניות , בד"כ הם זמינים בכל בית.

4 כוסות קמח מנופה.

1ו1/2 כוסות מים פושרים.

30 גר. שמרים טריים או 1 ו1/2 כפיות שמרים יבשים.

1 כפית מלח.

1/3 כוס שמן זית

1 כוס זיתים קצוצים מאיזה סוג שיש ,אני השתמשתי ב1/2 כוס זיתי קלמטה , 1/2 כוס זיתים ירוקים + 1/4 כוס עגבניות לחות.
מלח גס

שמן זית

1/2 כוס גבינת פרמזן מגורדת.

ההכנה:
ממיסים את השמרים עם מחצית מהמים הפושרים ומניחים ל 10 דק'.

מנפים את הקמח בקערה ,מוסיפים את המלח ומערבבים.

יוצרים גומה בבצק ,מוסיפים את השמרים ואת שארית המים הפושרים ולשים לבצק . מוסיפים עוד מים פושרים אם צריך.

ממשיכים לעבד וללוש את הבצק עוד כ-5 דק' . אפשר לעשות את פעולת הלישה במעבד מזון , אני אוהבת לחוש את הבצק בידיים.

משמנים קערה בכף שמן זית , הופכים את הבצק בתוך השמן כדי שיהיה מכוסה כולו . עוטפים בניילון נצמד ומגבת . משאירים לתפיחה כשעתיים.

עכשיו אפשר ללכת לטייל . להתקשר לחברה ,ולסדר ציפורניים תוך כדי... לצפות בסדרה אהובה , או סתם לתרגל יוגה....

אחרי שעתיים ,או כאשר הבצק הכפיל את נפחו , מרדדים אותו מעט .

מייבשים במגבת נייר את הזיתים , מניחים את הזיתים הקצוצים והעגבניות הקצוצות מעל לבצק . לשים ומעבדים עד שכל התערובת נבלעת היטב בבצק.











מחלקים את הבצק לשניים. מרדדים על משטח מקומח לקוטר שאתם רוצים. קוטר קטן יותר ,הפוקצ'ה תהייה יותר עבה ולהיפך . אני אוהבת פוקאצ'ה דקה וקריספית.



משמנים את התבנית הנבחרת ,עגולה ,מלבנית ....

יוצקים גם כ- 2 כפות שמן על כל פוקאצ'ה ,מורחים על פני שטחה את השמן . מכסים בניילון נצמד ומגבת ומניחים להתפחה כשעה נוספת או עד שהבצק מכפיל את נפחו.




מחממים את התנור לחום של 200 מעלות.

יוצרים גומות בבצק בעזרת אצבעות הידיים . יוצקים עוד כף שמן ומורחים על פני הבצק. מפזרים מעט מלח גס וגבינת פרמזן מגורדת . 1/4 כוס לכל פוקאצ'ה.

אופים עד לצבע זהוב עמוק.

יום ראשון, 16 בינואר 2011

תבשיל של בורגול ובשר






חיי כבלוגרית הם כמו נסיעה בגלגל ענק.


סחרחרה מטורפת של עליות ומורדות.

פעם ראשי מלא כרימון ברעיונות ,השראה ומוטיבציה. מנסה מתכונים חדשים , מפיחה חיים בישנים , מצלמת , מתעדת , מתנסחת . רעיון רודף רעיון , קצרת רוח להספיק הכול.

פעמים רבות.... רבות מידי , שממה !! כלום!!

לא רעיון אחד אפילו , לא בדל של מחשבה . ספיקות עצומים של על מה ולמה אני בכלל טורחת.

את מי זה מעניין? אני שואלת את עצמי , כמה אפשר למחזר ולהמציא את הגלגל כל פעם מחדש. אני מניחה לספקות לחפור בתוכי , נותנת לקול הקטן והמעצבן , להרים את ראשו ולשאת את קולו בשאלות מציקות : "יש כל כך הרבה מאותו דבר" , "מה עוד נותר לחדש?" . כאלה מין מחשבות. וכן ...לפעמים זו רק עצלות .

הדרך שמוליכה אותי לכל פוסט , אינה רצופה וחלקה. היא מלאה מהמורות של כן ולא של דחייה ורפיון ידיים .

אז למה לך ? אתם וודאי שואלים...

כי אני מחויבת לעצמי . ההחלטות שלי אינן נמהרות , הן נשקלות ונמדדות , כשמגיעה ההחלטה הסופית , היא מהווה מעין התחייבות לעצמי ולדרך שלי . עד שאחליט לשנות...

מלבד זאת , אני כל כך נהנית , מלאה בשמחה בכל פעם שנראה לי שהבאתי משהו מעצמי , שמרגיש לי לגמרי שלי ודומה רק לי (כך אני לפחות מקווה).

למזלי הגדול !!! יש לי דרייב עצום!!! בכל פעם , מחדש , מהאנשים סביבי . באופן מפתיע , אני מגלה המון אנשים שיודעים להגיד את המילה הנכונה , בדיוק כשאני מרפה... רשת גדולה של אחרים כמוני , בלוגרים , קוראים וחברים עלומים אחרים , שמבינים כמה מילות תמיכה ,יכולות לחולל ניסים .

אני זוכה להכיר אנשים מדהימים , שלא יכולתי להכירם , אלא בנסיבות האלה בדיוק.. במקום הזה של שיתוף.

אז אם אנו בענייני פרגון ... אני רוצה להביא מתכון מבלוג אחר , שאמנם אינו נזקק ליחסי ציבור , אך הוא אחד האהובים עלי ומקור השראה בלתי נדלה.

ראיתי את המתכון ומיד ידעתי שגם אני רוצה לאכול מזה.... בשר ובורגול שמתחפשים לקובה...

אהבתי את ההתנסחות על פירוק מאכל לגורמים שלו ,וזה נתן לי המון רעיונות... (הפריה הדדית , כבר אמרתי?). על איך לפרק כל מתכון למרכיבים הבסיסיים שלו , ולקבל בכל פעם משהו שונה .

שיניתי את המתכון ממש מעט שבמעט , רק קצת בתיבול ... כדי להעניק לו בכל זאת אמירה משל עצמי.

אני תמיד ממליצה לעשות כך. לקרוא בעיון ולחשוב איך הייתם אוהבים לאכול את מה שברצונכם להכין.

את המתכון לקחתי מהבלוג הנפלא ביסים של הילה קריב.

כשדמיינתי את המנה , ידעתי שאני רוצה לתת לה טעמים של אוכל ערבי. כזו עם מגע של בשר טלה , אבל רק מעט כדי שהוא לא ישתלט. חשבתי גם שאני רוצה תיבול יותר דומיננטי . אז כמו שאמרתי , בעיני ,מתכון הוא רק הצעה , אם שומרים על חוקים וכללים ההכרחיים בבישול , השמיים הם הגבול....



תבשיל של בורגול ובשר.

1 בצל קטן קצוץ דק.

1 כוס בורגול.( כידוע לכם , או שלא? הבורגול הוא למעשה חיטה שבושלה ,יובשה ונגרסה . ישנם שני סוגים : כזה שגרוס דק וכזה שגרוס עבה . אני אוהבת את זה שגרוס גס , הוא ממש דומה לחיטה , אבל מתבשל הרבה יותר מהר.)

2 כפות שמן זית

3/4 כוס מים .

1/4 כפית מלח.

מטגנים את הבצל בשמן עד הזהבה קלה .

מוסיפים את הבורגול ומטגנים כדקה כדי שהשמן יעטוף היטב את הגרגירים.

מוסיפים את המים והמלח ,מביאים לרתיחה , מנמיכים את האש למינימום ומבשלים עד שהמים נספגים היטב. בערך 10 דק'.

משאירים מכוסה.

לתערובת הבשר:

200 גר. בשר טחון

200 גר. בשר טלה. לבקש מהקצב שיטחן את שניהם ,פעם אחת בטחינה גסה. אפשר כמובן רק בשר בקר ואולי חתיכת שומן כבש או לוותר ולהיצמד למתכון המקורי שממליץ על בשר רגיל.

2 שיני שום שמנות קצוצות דק.

2 כפות שמן זית.

עגבנייה גדולה חתוכה לקוביות קטנות.

1/2 צרור פטרוזיליה קצוץ דק.

1 כפית גדושה ראס אל חנות .

1/2 כפית צ'ילי גרוס או 1/2 פלפל ירוק חריף קצוץ דק. (אני אוהבת חריף!!)

פלפל שחור גרוס ומלח לפי הטעם.

1/2 כוס צנוברים או פיסטוקים קלויים במחבת יבשה.



ההכנה:

מחממים את השמן במחבת רחבה , מוסיפים את הבצל ומטגנים עד להזהבה ,מוסיפים את השום והצ'ילי , מטגנים מעט . מוסיפים את הבשר ומטגנים תוך ערבוב ופירוק הבשר לפירורים. אני אוהבת להשאיר למאכל הזה , פירורים גדולים.

מוסיפים את העגבנייה ומטגנים עוד דקה.

עכשיו הגיע זמנם של התבלינים וחצי מכמות הפטרוזיליה , עם טיגון של 1/2 דקה.

אפשר להגיש בשתי צורות : לערבב את הבורגול עם הבשר ,לפזר את שאר הפטרוזיליה והצנוברים או הפיסטוקים למעלה.

אני אוהבת להניח בצלחת הגשה את הבורגול החם . מעל להערים את הבשר ,הפטרוזיליה והצנוברים ולצקת מעט טחינה גולמית או מתובלת היטב עם הרבה לימון....

טעים מאד !!!!



יום ראשון, 9 בינואר 2011

דואט של סלק










פעם נהגתי לבשל בצורה מאד מאורגנת ומסודרת. הייתי מכינה את מצרכי המתכון אותו אני מתעתדת לבשל לפניי , מסיימת את הכנת התבשיל ,לפני שאני עוברת לזה שאחריו.. שלב ,שלב ,צעד אחר צעד , שלא אחסיר משהו חלילה!


היום אני אוהבת להניח את כל המצרכים לפני , להערים אותם על משטח העבודה . נותנת לצבעים ולמצרכים ,להנחות אותי . מבשלת באופן ספונטאני...

אני אוהבת לראות את הכתום מתערבב באדום , בירוק , צהוב ....

מרכיבה לי בראש מתכונים אפשריים , סומכת על טעמיי ותחושותיי , נסערת ממגוון האפשרויות.

את עגבניות השרי ,אני תמיד שומרת מחוץ למקרר ,בסלסילת קש , מערבבת את הצהובות עם האדומות והמנומרות , אוהבת את המראה שלהן ואת המתיקות שמצטברת בהן עם כל יום שחולף .

את הבזיליקום ,אני אף פעם לא מאכסנת במקרר , אני מניחה את הצרור הגדול בתוך כוס מלאה במים , מניחה לצד העגבניות . אוהבת לראות את הירוק שלהם בסמוך לעגבניות...

את הגבינות שנאכלות באותו יום ,אני מוציאה מבעוד מועד מהמקרר . אין כטעם הגבינה בטמפרטורת החדר .

אז היה לי המון סלק ,ממנו הכנתי מרק...... גבינת המוצרלה המתינה לה , מחכה להשתדך עם הסלק שנצלה לו בינתיים בתנור.

מרחתי לחם שיפון כהה וכבד בן יומיים , בתערובת שום ,שמן זית ,מלח גס ופלפל גרוס , וטמנתי אף אותו בתנור . מאפשרת לו להזהיב מעט ולספוג לתוכו את הטעמים.



סלק וגבינת מוצרלה
אפילו לא צריך מתכון למנה הזו , לכו בעקבות החושים שלכם וטעמכם האישי .

הסלק אוהב גם טעמים יותר עזים , כמו גבינת עיזים בשלה , או גבינה כחולה . אפשר להניח אותו על עלי רוקולה.

אני הנחתי 2 סלקים בקליפתם (אחרי קרצוף קפדני ,כמובן) על גבי נייר כסף , בתוך תבנית . יוצקת מעל 1 כף גדושה של דבש סמיך , 1כף של בלסמי (כדאי להשקיע בחומץ בלסמי , ולקנות כזה שמיושן בין 5 -8 שנים. אין מה להשוות בין המתיקות שלו לחומץ בלסמי רגיל)

הוספתי גם כף שמן זית ,ומעט מלח גס ופלפל שחור גרוס.

סגרתי היטב את נייר הכסף , הכנסתי לתנור , יודעת שהסלק יאהב את כל החומרים ששמתי עליו . הופכת אותו , אחרי מחצית השעה , בתוך המיצים שנוצרו , סוגרת שוב . כך , עד שמזלג ננעץ בבשר הסלק די בקלות , אך עדיין נשמרת קצת מוצקות .

מקררים. פורסים לפרוסות בעובי 1/2 ס"מ , ומניחים על צלחת הגשה.

מזליפים עוד כף של חומץ בלסמי , כף שמן זית וקמצוץ של מלח גס.

את הגבינה אני בוצעת בידיים , כך באופן אקראי ולא סימטרי. מסדרת על הסלק , עוד מעט שבמעט שמן זית ומלח גס . כמה עלי בזיליקום למעלה..

עם הלחם שצליתי קודם.. פשטות שבה רק חומרי הגלם אומרים את דברם.



סלט כתום -אדום
נשארתי עם סלק גדול ו2 גזרים .

את הסלק קילפתי וגררתי במגרדת דקה. כך עשיתי גם לגזר. והנחתי את שניהם בקערה קטנה . סחטתי מעל מיץ מחצי לימון , 2 כפות שמן זית. מלח ופלפל.

פיזרתי מעל 2 בצלים קצוצים ירוקים וערבבתי . לא להאמין כמה ,כמה טעים!!!

אני חושבת שאפשר לנסות גם עם כוסברה קצוצה דק או פטרוזיליה....

הסלט הזה בריא מאד ,הכי כדאי לאכול ממנו ממש מיד , כדי לנצל את כל ערכיו הבריאותיים.








יום ראשון, 2 בינואר 2011

מרק הסלק של דורית






אני אוהבת סלק , למרות או בזכות היותו ירק שאינו מתמסר בקלות .


בחוץ הוא קשה , מחוספס וגולמי . אך בפנים הוא בעל צבע אדום , ארגמני ועמוק.

הכנתו כרוכה בבלגן רב : לכלוך וכתמים , משך בישול ארוך יחסית , אך... הרווח שמצוי באכילתו הוא רב לאין ערוך . מבחינה בריאותית (ממש בקצרה)הוא מכיל כמות אדירה של ויטמין c, ברזל, ויטמין a , קלציום , פוליק אסיד , מגנזיום ופוטסיום...)

הסלק הוא ירק רבגוני , אפשר לאכול את העלים, וכמובן את השורש . אפשר להכינו במגוון צורות בישול . צלוי , מבושל , וטרי כמו שהוא . מה שאוהבים לקרוא היום raw food
הוא נשמר זמן רב במקרר , עובדה שעוזרת לי לטהר את מצפוני , כל אימת שאני קונה סלק בלי הכרה , רק בגלל שהוא יפה ומלא רגבי אדמה כמו שאני אוהבת..

שבוע שעבר ראיתי סלק נפלא , קניתי והכנתי מחלקו מרק.

השבוע ראיתי סלק יפה לא פחות מקודמו . שוב ,עם רגבי אדמה קטנים צמודים אליו ועם זר עלים ירוק – וורוד בשוליו. קניתי גם אותו ...חוככת בדעתי מה אעשה עם כל הסלק הזה.

באחת עלה בפי , טעמו של מרק הסלק של דורית , חמוץ במידה , מתקתק במידה , עשיר ועמוק כל כך בטעמיו ...

במרק הזה יש רבדים עמוקים של געגועים לתקופה אחרת.. בה נהגתי לאכול את המרק אצל ביתי הילה , כל אימת שדורית הביאה לה , סיר מלא ממנו.

עודי שקועה במחשבות של געגוע , ראיתי כדורי מוצרלה מבהיקים בלובנם . קניתי גם אותם...

ידעתי בדיוק איך הם יהיו מונחים על פרוסות סלק שנצלו בתנור . גם ידעתי שהכנת המרק , תסיח את דעתי מעט מאותו געגוע...


מרק הסלק של דורית

מצרכים:

2 בצלים גדולים קצוצים גס

4 כפות שמן זית

1/2 כרוב קטן , קצוץ גס

2 גזרים קצוצים לקוביות

1 ק"ג סלק מגורד גס , אפשר במעבד מזון עם דסקית בעלת חורים גדולים . אני השארתי 2 סלקים וחתכתי אותם לפרוסות ואחר"כ לרצועות.

4 עגבניות קלופות. חורצים x על כל עגבנייה , שמים בקערה ויוצקים מים רותחים עד כיסוי. משהים 3 דק'. ומקלפים. את העגבניות חותכים לקוביות בגודל בינוני.

2 גבעולי סלרי מנוקים וחתוכים לקוביות.

4 שיני שום קצוצות

ציר עוף או 2 כפות גדושות אבקת מרק עוף.

פלפל שחור , מלח

2 כפות גדושות סוכר.

1/2 כוס חומץ בן- יין.

מיץ מ1 ו1/2 עד 2 לימונים

4 עלי דפנה

כ – 6 גרגירים של פלפל אנגלי.

מים עד 3 ס"מ מעל הירקות , בערך 15 כוסות.

ההכנה:
מחממים את השמן , מוסיפים את הבצל ומזהיבים מעט .

מוסיפים את השום , גזר והסלרי ומטגנים עוד דקה.

מוסיפים את העגבניות ומטגנים דקה נוספת , תוך בחישה.

מוסיפים את שאר הירקות , עלי הדפנה והפלפל האנגלי , מערבבים היטב . מכסים במים או בציר , ומבשלים כשעה או עד שהירקות מתרככים.

מוסיפים את התבלינים , החומץ , סוכר ולימון. מתחילים עם לימון אחד , טועמים ומוסיפים אם צריך עד לקבלת איזון מדויק ונכון בין החמיצות למתיקות.

החמיצות צריכה להיות מעודנת ,כדי שלא תכסה על שאר הטעמים.

אפשר כשאוכלים , להניח 1 כף שמנת חמוצה למעלה ולתת לקור של השמנת להרגיע מעט את החום של המרק....



אני חייבת לציין שהסלק , אהובי לא מצטלם כל כך יפה , אבל הטעם...



בפוסט הבא .. מה עשיתי עם המוצרלה ו3 סלקים מיותמים.