יום רביעי, 28 בדצמבר 2011

על כולסטרול ושאר דברים טובים - פריז חלק ב'



     אני לא יודעת איך הצרפתים , בעיקר הצרפתיות , שורדים את כל השפע שלהם ואת האוכל המופלא הזה .


כולסטרול כאן היא לא מילת גנאי . קצפות , גבינות עם אחוזי שומן גבוהים , פואה – גרה , ומאפים נוטפי חמאה הם עניין שבשגרה.

קל כאן לסגור את הבוקר עם 1000 קלוריות , בלי להתאמץ בכלל . קרואסון תמים למדי , בעל אלף עלעלים דקיקים , נוטפי חמאה , יכיל 500 קלוריות . ומה לא נשים עליו קצת חמאה , כדי שהיא תימס לתוכו בעודו חם , ומה עם קצת ריבה או גבינה של "מי סופר בכלל את אחוזי השומן שלה" .

להצדקתנו נאמר שאנחנו רק מבקרים , אבל מה איתם , הצרפתים שגרים שם ? אני נתקפת בדאגה של ממש , עוד לנוכח המחקרים האחרונים ששוברים את מיתוס הצרפתייה שאוכלת ואינה משמינה .

המחקרים מראים על השמנה עולה בקרב הצרפתים , וגם מותניהן של הצרפתיות , לא נמלטות מהסטטיסטיקה הזו .

אני שמחה שלנו יש את זה רק לחמישה ימים , ומחליטה ללכת על כל הקלוריות האפשריות לפני שנחזור הביתה . ולא חומלת בכלל על דקיקות הגזרה ונוטפות השיק שחולפות על פני . זה רק עניין של זמן , אני מזכירה לעצמי.

אז לפי ההמלצה של דיוויד , ומהתמונות המשכנעות שראינו , החלטנו על
chez dumonet  דיוויד ציין שזו המסעדה \ ביסטרו שאף פעם לא מאכזבת אותו ,וניתן לאכול בה את הברווז קונפי , הכי טוב בפריז (או כמעט הכי טוב).

הזמנו מקום עם הגיענו לפריז ושמחנו על כך מאד , כי המסעדה סגורה בשבת וראשון , לא ברור לי אחרת איך היינו חוזרות הביתה ... כנראה בבושת פנים:-()

המסעדה יפה , עם מראה ביסטרואי מתאים , ומלצר שיודע היטב את מלאכתו. הרגשנו הכי בבית כשבשולחן הסמוך , הרימו איתנו כוסית יין ובירכו אותנו לשבת שלום .


האוכל נפלא ורווי כולסטרול , אך אנחנו הולכות על האקסטרים ומזמינות גם טרין בשר נפלא עם סלט קטן ומשובח ליד . וגם פואה –גרה עם שכבת שומן מכובדת . שניהם היו טעימים עד מאד . בגט מהטובים שאכלתי בפריז וחמאה מהמשובחות , עזרו לנו להחליק את המנות הללו פנימה .

למנה העיקרית אני הזמנתי , את האווז קונפי . המלצר הסביר לנו שהאווז נכבש בהמון שומן , ולפני ההגשה , צולים אותו היטב . האווז מגיע בלווית תפוחי אדמה , מבושמים בשום ומטוגנים אף הם בחמאה . אחותי חשבה שזו מנה ראויה אף בשבילה .



מבט מקרוב....

אחות אחרת התעקשה על ביף בורגיניון מדהים שהגיע בקדירה קטנה , ולחוד טליאטלה  home – made .

כל מה שהיה צריך לעשות , זה לצקת כל פעם קצת ביף בורגיניון , עשיר בפטריות וירקות שורש ומבושם ביין על הטליאטלה ...

את הארוחה ,קינחנו בסופלה גרנד מרינייה שהומלץ בחום על ידי המלצר . את הסופלה יש להזמין בתחילת הארוחה . עם קבלת הסופלה ,מקבלים גם כוסית קטנה של ליקר גרנד מרינייה , מנקבים חור קטן בפסגת הסופלה ויוצקים פנימה את הליקר . וכאן אני חייבת וידוי קטן , שיזעזע כמה ממבקרי המסעדה , אני לא אהבתי את הסופלה ובכלל חלמתי על קרם ברולה כל הטיול .



את הארוחה ליווינו ביין נפלא שאין לי מושג מהו (סליחה bob ) , סמכנו על המלצר .

שווי הארוחה 50 יורו לאדם , לא זול אבל שווה כל אגורה . מומלץ בחום.


Chez Dumonet
117, rue Cherche-Midi (6th)
Tel: 01 45 48 52 40
סגור בימי שבת וראשון


בהמשך קצת על שווקים ושאר ירקות...



ובינתיים.... למות מקינאה


יום שני, 19 בדצמבר 2011

מתנות יום הולדת - פריז









כשאני רוצה משהו , אבל מאד רוצה . לא רצון של סתם ,או איזו משאלה קטנה . אלא משהו שדורש את כל התפילה שבלב . אני מבקשת ומשחררת , לא מחזיקה את הבקשה קרוב ומתעסקת בה ללא הרף .


מישהי פעם אמרה לי , שצריך לדעת לבקש .

הבקשה צריכה להיות מאד ספציפית ודייקנית במיוחד . כי לפעמים הבקשות מתמלאות בדרך שלהן.

אני יודעת כמעט בבטחה , שעלי לבקש בכוונה רבה , כדי שהבקשה תתמלא . לפעמים , הבקשות שלי מתמלאות תוך ימים ולעיתים יידרשו להן גם שנים . בינתיים אני שוכחת , אבל בדיעבד יודעת שזו הבקשה של פעם...

לפעמים זו בקשה של סתם ולפעמים זו בקשה שמשנה לי דברים בחיים .

הפעם ביקשתי את פריז ,ובקשתי בתאריך מאד מדויק , ביום ההולדת שלי..

החורף לא הרתיע אותי , גם לא מחשבה על שלג .

אני רק דמיינתי שדרות רחבות , ערמונים חמים בקרן – רחוב , כפפות , צעיפים , ומעילים . חנויות מפיצות חום ומזמינות . מסעדות עם אוכל כבד של חורף . ופטיסרי בכל מקום אפשרי . תמיד בדמיון שלי , התנוסס לו ברקע מגדל אייפל , כי ככה זה בתמונות של פריז .

הבקשה שלי לא התמלאה סתם , אלא בדרך הנפלאה ביותר , אני ואחיותיי בפריז . חמישה ימים מרוכזים של יחד ואינטימיות מבטיחה.

הפעם התבוננתי בפריז בעיניים אחרות לגמרי מהפעמים הקודמות . אלה לא היו עיניים של גילוי והתפעמות . זה היה חיפוש בשביל ההתפעמות הזו , רציתי שנשימתי תעתק ...

בשיטוטים שלי ברחובות וכיכרות פריז , תרתי אחר כל אותם כתובות שאגרתי ושמרתי . נשענתי רבות על הבלוג של מאיה מ בצק אלים  כמו גם על הבלוג של  דיוויד ליבוביץ  שהוא אלוף האלופים בפריז .

עד שהבנתי שאיכשהו בכל המרוץ הזה , אני לא מצליחה לראות את פריז באמת . ואולי כדאי להניח את הכל ופשוט לתת לעיניים ולרגליים לקחת אותנו לאן שצריך...

אז הסתובבנו לנו שמחות ועליזות , מזג האוויר כרת ברית שלום איתנו , והשמש לא חדלה מלזרוח .







אז ככה : LADUREE    המקום של הפטיסרי והמקרון , באמצע השאנז אליזה . היה אכזבה גדולה . המוני אנשים בתור צייתני ,כשהבפנים לא הרהיב בכלל .

מקרון שוקולד ...





אבל אולי עלי להקדים ולומר ,שאני לא אדם של מקרונים בשלל צבעים וגם לא של עוגות קרם ושאר מאפים מצויצים ... למרות שאני יכולה לעמוד ולהתפעל שעות , מהדיוק , הביצוע המושלם והאמנותי.

PIERRE HERME: אף הוא הותיר אותי מתפעלת ,אך לא חושקת :-))













אצל AOKI SADAHARU  היפני , שעושה קסמים קטנים ומעוצבים בדייקנות . אכלתי טארט לימון קטן שהיה מדהים .



 







  













טארט הלימון הקטן שלי...

 
דיוויד ומאיה , הבטיחו שיהיה לנו כיף באזור שהוא חובה למי שרוצה להצטייד בגאג'טים וכלי מטבח . שמנו פעמינו לשם ,מבלי להרהר יתר על המידה במשקל עודף בטיסה חזרה  . למה לנו להרהר בזוטות , כשהשמש זורחת.

                            הגענו  ל :  rue- montorgueil-les-halles   ואכן גילינו שם את שיינקין או הסוהו של ניו יורק . איזור מקסים ,הממוקם במרכז פריז , חלקו סגור לתנועת כלי רכב  , מיני מדרחוב..
במקום יש חנויות אוכל נפלאות , מסעדות , בתי קפה , בוטיקים של מעצבים קטנים , בקיצור .. התגלית של הטיול . ממליצה בכל פה לבקר כאן , גם אם יש לכם זמן קצר להיות בפריז .

מצאתי שם עוד שני פטיסרי מהממים לגמרי :את         STOHRER  ,  לא הפסקתי לצלם התפעלתי מהעובדה שזה הפטיסרי העתיק ביותר בפריז .






אבל אלה ב  maison collet   שבו את ליבי לגמרי , וקניתי קצת , שמא יתקוף אותנו הרעב .



             הלכנו גם לקנות קצת לחם ( שהוא אהבתי הגדולה) אצל   אריק קייזר,   שיש לו סניפים ברחבי פריז . הכי אהבתי את הבאגט עם התאנים והאגוזים...



ביקרנו לפי המלצתו של ליבוביץ גם ב          g-detou  , ולא ידענו עם מה לחזור הבייתה , בסוף קניתי , מקלות ווניל  בורבון  בכלום כסף ועם ריח מסחרר , מחרוזת ענקית של תאנים מתוקות ובשרניות , ודובדבנים יבשים ענקיים .

היינו גם ב              e-dehillerin  ,   חנות ענקית  בה  אפשר להצטייד בכלים לאפייה ובישול ,  גם ב  mora  ביקרנו .
לא קנינו כלום  , כי מה שבאמת רצינו  , היה כבד מידי לסחוב  איתנו , בקיצור נעשינו רציונליות...


בינתיים עד שאכתוב עוד קצת על קורותינו בעיר הגדולה .. הנה סרט קצר על דיוויד ליבוביץ מטייל להנאתו באחד השווקים , ואחר כך גם מבשל קצת .

רעיון נפלא לטיול הבא ...



יום שבת, 10 בדצמבר 2011

הגשם יבוא ומרק מינסטרונה

ו




טפטוף של טיפה ונצנוץ של זהב , והרוח נושב לו חופשי על הדרך . הגשם יבוא וישטוף כל כאב , זה המתח שתם והשמחה שבלב...  עלי מוהר - והגשם יבוא)


לפני שבא היורה ועשה את מפגן הראווה הראשון שלו לשנה זו . כבר כרתי ברית שלום עם החורף , ואפילו חיכיתי לו בשקיקה . התחלתי לאהוב את הרוח הצוננת על הלחיים ואפילו התקדרות השמיים ,רמזה לי על סוג של הבטחה . לגיטימציה לתת לדלת להיסגר מאחורי גבי , להתכרבל , ולבשל מרקים ונזידים .

בדרך מהעבודה , העלים והרוח יצרו מפגן ראווה מרשים ,וטיפות גשם גדולות בישרו על העתיד להגיע . פתחתי את החלון , נושמת אויר ומושיטה יד פרושה החוצה . שמחה פשוטה של רגע , חרצה לי סימנים של זיכרון בלב . ככה יהיה לי החורף מעתה , טפטוף של טיפה ונצנוץ של זהב.

מרק חם ועשיר , אפשר לי תחושת סיפוק פשוטה ובסיסית וחום שהתיישב לו בבטן , גרם לי לחשוב על דברים קטנים של חורף...



מרק מינסטרונה



יש המוני גרסאות למרק העשיר הזה . זה מרק של כמעט הכל , ירקות , פסטה , שעועית , גבינת פרמזן . מרק שהוא ארוחה .טעים טעים ומספק את כמות החום הדרושה לנו , למיגור קור החורף.



מה צריך שיהיה בבית :
2 גזרים

2 קישואים , אחד ירוק כהה ואחד צהוב , או מה שיש..

2 תפוחי אדמה

1 פרסה

1 בצל גדול

4 שיני שום

1 כוס שעועית לבנה

2 חופנים של פסטה , כל סוג יהיה טוב כאן.

1 שורש סלרי

1 שורש פטרוזיליה

4 עגבניות בגודל בינוני

2 גבעולים של סלרי עלים

1 כפית פלפל שחור טחון.

1/2 כפית אורגנו יבש , או כף תערובת תיבול איטלקית שמכילה כל מיני דברים טובים .

2 כפיות מלח

1 כף גדושה אבקת מרק עוף , במקרה ולא הכינותם מראש ציר עוף , ואני לא הכינותי מראש :-((

1/4 צרור פטרוזיליה קצוצה

3 כפות שמן זית

25 גר' חמאה .

10 – 12 כוסות מים או ציר עוף.

להגשה :
מעט עלי בזיליקום (לא חובה)

גבינת פרמזן מגורדת - כדאי מאד!!!



קדם הכנה:
יומיים לפני , משרים את השעועית בהרבה מים ומניחים ללילה.

למחרת , שוטפים ומבשלים בסיר עם מים עד לריכוך , מאפסנים בכלי סגור במקרר.

לממהרים: משתמשים בשעועית קפואה של סנפרוסט.

ממשיכים.....
מכינים סיר גדול

לקצוץ דק את הבצל

מסירים לפרסה את החלק הירוק , חוצים את הפרסה לשניים , שוטפים היטב וקוצצים דק.

מעבירים את שניהם לסיר , עם השמן והחמאה.

מכינים את שאר החומרים : חורציםX על העגבניות , מניחים בכלי ויוצקים מים רותחים . משהים ל 3 דק' , מקלפים וחותכים לקוביות בגודל בינוני .

חותכים לקוביות קטנטנות את שורש הסלרי , השום , שורש הפטרוזיליה וגזר אחד .

לא מקלפים את הקישואים !!! חוצים לשניים וחותכים לסהרונים בעובי 1/2 ס"מ.

מקלפים את הגזר , וחותכים אף אותו לסהרונים .

מקלפים את גבעולי הסלרי וחותכים לסהרונים דקים.

מקלפים את תפוחי האדמה , וחותכים לקוביות בגודל קטן – בינוני .

מבשלים את הפסטה במים עם קורט מלח.



זהו , כבר מסיימים...

מטגנים את הבצל והפרסה עד להזהבה קלה .

מוסיפים את הגזר , שורש הסלרי , שורש הפטרוזיליה והשום . מטגנים עוד 2 דק'.




מוסיפים את העגבניות , הקישואים , גזר , סלרי ותפוחי האדמה . מטגנים , בוחשים כדקה . מוסיפים את השעועית .














מכסים במים . מביאים לרתיחה ומבשלים כ- 40 דק' על להבה בינונית –נמוכה , אני לא אוהבת שהמרק מבעבע ברתיחה גבוהה , רתיחה עדינה מאפשרת ריכוך עדין ומיצוי של טעמים .

טיפ : אני שומרת את קליפות גבינת הפרמזן ומוסיפה אותם למרקים שונים : כמו מרק בצל , מרק פטריות וכמובן שגם המרק הזה שהוא איטלקי לגמרי. הקליפה הזו , נותנת טעם אלוהי למרק .

לאחר כ40 דק' , מוסיפים את התבלינים , מים רותחים אם המרק סמיך מידי ( 1-2 כוסות) ופטרוזיליה קצוצה.

מבשלים עוד 5 דק' , מתקנים תיבול .

מגישים עם גבינת פרמזן מגורדת ומעט עלעלי בזיליקום .

גיוונים: שעועית אדומה , שעועית מנומרת , שעועית ירוקה טריה , עלי תרד , ועוד

ניתן גם להגיש עם מעט ממרח פסטו וזרזיף שמן זית מעל ....



ולסיום , תמונות נפלאות באמת  ,על סתיו . הילה ביתי שלחה היישר מבוסטון... הכל זהב!!!