מתנות יום הולדת - פריז

כשאני רוצה משהו , אבל מאד רוצה . לא רצון של סתם ,או איזו משאלה קטנה . אלא משהו שדורש את כל התפילה שבלב . אני מבקשת ומשחררת , לא מחזיקה את הבקשה קרוב ומתעסקת בה ללא הרף .


מישהי פעם אמרה לי , שצריך לדעת לבקש .

הבקשה צריכה להיות מאד ספציפית ודייקנית במיוחד . כי לפעמים הבקשות מתמלאות בדרך שלהן.

אני יודעת כמעט בבטחה , שעלי לבקש בכוונה רבה , כדי שהבקשה תתמלא . לפעמים , הבקשות שלי מתמלאות תוך ימים ולעיתים יידרשו להן גם שנים . בינתיים אני שוכחת , אבל בדיעבד יודעת שזו הבקשה של פעם...

לפעמים זו בקשה של סתם ולפעמים זו בקשה שמשנה לי דברים בחיים .

הפעם ביקשתי את פריז ,ובקשתי בתאריך מאד מדויק , ביום ההולדת שלי..

החורף לא הרתיע אותי , גם לא מחשבה על שלג .

אני רק דמיינתי שדרות רחבות , ערמונים חמים בקרן – רחוב , כפפות , צעיפים , ומעילים . חנויות מפיצות חום ומזמינות . מסעדות עם אוכל כבד של חורף . ופטיסרי בכל מקום אפשרי . תמיד בדמיון שלי , התנוסס לו ברקע מגדל אייפל , כי ככה זה בתמונות של פריז .

הבקשה שלי לא התמלאה סתם , אלא בדרך הנפלאה ביותר , אני ואחיותיי בפריז . חמישה ימים מרוכזים של יחד ואינטימיות מבטיחה.

הפעם התבוננתי בפריז בעיניים אחרות לגמרי מהפעמים הקודמות . אלה לא היו עיניים של גילוי והתפעמות . זה היה חיפוש בשביל ההתפעמות הזו , רציתי שנשימתי תעתק ...

בשיטוטים שלי ברחובות וכיכרות פריז , תרתי אחר כל אותם כתובות שאגרתי ושמרתי . נשענתי רבות על הבלוג של מאיה מ בצק אלים  כמו גם על הבלוג של  דיוויד ליבוביץ  שהוא אלוף האלופים בפריז .

עד שהבנתי שאיכשהו בכל המרוץ הזה , אני לא מצליחה לראות את פריז באמת . ואולי כדאי להניח את הכל ופשוט לתת לעיניים ולרגליים לקחת אותנו לאן שצריך...

אז הסתובבנו לנו שמחות ועליזות , מזג האוויר כרת ברית שלום איתנו , והשמש לא חדלה מלזרוח .

אז ככה : LADUREE    המקום של הפטיסרי והמקרון , באמצע השאנז אליזה . היה אכזבה גדולה . המוני אנשים בתור צייתני ,כשהבפנים לא הרהיב בכלל .

מקרון שוקולד ...



אבל אולי עלי להקדים ולומר ,שאני לא אדם של מקרונים בשלל צבעים וגם לא של עוגות קרם ושאר מאפים מצויצים ... למרות שאני יכולה לעמוד ולהתפעל שעות , מהדיוק , הביצוע המושלם והאמנותי.

PIERRE HERME: אף הוא הותיר אותי מתפעלת ,אך לא חושקת :-))

אצל AOKI SADAHARU  היפני , שעושה קסמים קטנים ומעוצבים בדייקנות . אכלתי טארט לימון קטן שהיה מדהים .

 



  

טארט הלימון הקטן שלי...

 

דיוויד ומאיה , הבטיחו שיהיה לנו כיף באזור שהוא חובה למי שרוצה להצטייד בגאג'טים וכלי מטבח . שמנו פעמינו לשם ,מבלי להרהר יתר על המידה במשקל עודף בטיסה חזרה  . למה לנו להרהר בזוטות , כשהשמש זורחת.

                            הגענו  ל :  rue- montorgueil-les-halles   ואכן גילינו שם את שיינקין או הסוהו של ניו יורק . איזור מקסים ,הממוקם במרכז פריז , חלקו סגור לתנועת כלי רכב  , מיני מדרחוב..

במקום יש חנויות אוכל נפלאות , מסעדות , בתי קפה , בוטיקים של מעצבים קטנים , בקיצור .. התגלית של הטיול . ממליצה בכל פה לבקר כאן , גם אם יש לכם זמן קצר להיות בפריז .

מצאתי שם עוד שני פטיסרי מהממים לגמרי :את         STOHRER  ,  לא הפסקתי לצלם התפעלתי מהעובדה שזה הפטיסרי העתיק ביותר בפריז .

אבל אלה ב  maison collet   שבו את ליבי לגמרי , וקניתי קצת , שמא יתקוף אותנו הרעב .

             הלכנו גם לקנות קצת לחם ( שהוא אהבתי הגדולה) אצל   אריק קייזר,   שיש לו סניפים ברחבי פריז . הכי אהבתי את הבאגט עם התאנים והאגוזים...

ביקרנו לפי המלצתו של ליבוביץ גם ב          g-detou  , ולא ידענו עם מה לחזור הבייתה , בסוף קניתי , מקלות ווניל  בורבון  בכלום כסף ועם ריח מסחרר , מחרוזת ענקית של תאנים מתוקות ובשרניות , ודובדבנים יבשים ענקיים .

היינו גם ב              e-dehillerin  ,   חנות ענקית  בה  אפשר להצטייד בכלים לאפייה ובישול ,  גם ב  mora  ביקרנו .

לא קנינו כלום  , כי מה שבאמת רצינו  , היה כבד מידי לסחוב  איתנו , בקיצור נעשינו רציונליות...

בינתיים עד שאכתוב עוד קצת על קורותינו בעיר הגדולה .. הנה סרט קצר על דיוויד ליבוביץ מטייל להנאתו באחד השווקים , ואחר כך גם מבשל קצת .

רעיון נפלא לטיול הבא ...

Paris Market from David Lebovitz on Vimeo.