כנראה שגם משפחת טרייסטר מביצרון הבינה את הערך המוסף הטמון בעדר קטן של בופלו . לכן היא טרחה והביאה עדר כזה לפני 10 שנים . היום הם ועוד משק אחד , היחידים שמחזיקים בבופלו .
אני זוכרת שבתות רבות שבילינו שם . החנות סמוכה מאד לרפת . כך הרווחנו גם משחקים עם החיות הנחמדות האלה , וגם ריח פרות , ניחוח חציר , מהול בריח גבינה קלוש שעלה באוויר והזכיר לנו ,למה טרחנו בכלל .
אני גם זוכרת את עץ התות הענקי שהצל על שני שולחנות עץ פשוטים , שם היינו בוצעים בגבינות ושותים חלב בופלו . תותי העץ נשרו לנו היישר לשולחן והיוו קינוח נפלא.
תסכימו איתי שלאור הזיכרונות הנעימים , אני מעדיפה רק את גושי המוצרלה הלבנבנים והזכים שלהם .
אבל , באמת שזו לא הסיבה היחידה , זו גבינת המוצרלה הכי טובה שיש בארץ .
זו אחת הגבינות שאני מאד אוהבת...
הכדורים רכים למגע , עוטים קרום דק ושקוף . כשבוצעים את הגבינה , נקווים להם מים שקופים ולבנבנים שמעידים על טריות הגבינה.
כשהגבינה טרייה , טעמה מתוק ומיוחד , הוא הופך למר כשהגבינה מאבדת את טריותה . לכן חשוב להשתמש בגבינה , סמוך לקנייתה.
באפייה , היא נעשית צמיגית מעט , שזה ממש יופי במאפים , חוטי הגבינה שנמשכים להם עד אין קץ , מעניקים משנה טעם ועניין לכל העסק הזה....
אני אוהבת מוצרלה , כמו שהיא , טרייה ומתוקה.
סלט קפרזה על שיפוד
אין כאן כמויות , הן תלויות במספר השיפודים שתרצו להכין.
אני השתמשתי בקופסא אחת של כדורי מוצרלה קטנטנים , שזה 200 גר' בערך.
1/2 צנצנת עגבניות קטנות מיובשות , מושרות בשמן זית . אם העגבניות גדולות ,חוצים.
עלי בזיליקום גדולים .
עגבניות שרי קטנטנות ומתוקות.
הכנת השעשוע : מאד כיף להכין את המנה הזו.
מלפפים עגבניית שרי בעלי בזיליקום ומשחילים את קיסם העץ .
עכשיו , משחילים גם את העגבנייה המיובשת .
לבסוף את כדור המוצרלה הקטן.
מסדרים בצלחת הגשה יפה , מזליפים על הכל שמן זית (כ- 2 כפות)
בתחתית הצלחת , מזליפים 2 כפות חומץ בלסמי , להשתדל שהחומץ , לא יוזלף על הגבינה , פחות אסטטי לטעמי .
מעט מלח גס וזהו.
למחרת באין כדורי מוצרלה קטנטנים , הלכתי על הגדולים , בדיוק אותו דבר . פרסתי עגבניות תמר גדולות לפרוסות דקות , כך גם עשיתי עם הגבינה ... ושאר החגיגה....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה