יום שני, 30 באוגוסט 2010

גאלט פירות של שלהי קיץ...






















בערב או לפנות בוקר אני כבר מתחילה להריח את הסתיו.
אני מבחינה בסימנים רבים המכריזים על בואו של הסתיו . מי שהחום מעיק עליו ,לא כל כך מבין על מה אני מדברת . אבל אני כאוהבת קיץ מושבעת ,חשה את שלהי הקיץ...יכולה להרגיש את רוח הסתיו נושפת בעורפי , מילא סתיו ,אלא שהחורף תיכף ישעט בעקבותיו....
רוח הסתיו תביא את הנחליאלי ,את חבצלת החוף והחצב (אותם כבר אפשר לראות פה ושם). בשדות כבר קוטפים את הכותנה .. והעלים מתחילים לשנות את צבעם. הציפורים מתארגנות כבר לנדידתן דרומה....
הימים מתקצרים והלילות מתארכים... ב22 בספטמבר (תסכימו איתי שזה כבר כאן) שעות היום משתוות לשעות הלילה.
עוד רגע קט ,כולם ידברו על געגועים לים,לקצת חום ולקיץ...
פירות שלהי הקיץ ,רכים ומתוקים במיוחד ממלאים את האויר בריחם המתוק והבשל ( לא אלה שנמכרים לנו אחרי שבילו קצת יותר מידי זמן בהקפאה).
פירות כמו תמרים ,תאנים מתוקות כדבש , רימון וגויאבות ,דוחקים בהם לעזוב בכבוד.. ולהשאיר לנו טעם מתוק וגעגוע לפעם הבאה ,לעונה הבאה....
אז מצאתי במקרר ,כמה פירות נטושים שבכלל שכחתי שהם שם... והוספתי עוד כמה ממש מתוקים שמצאתי אצל הירקן , והכנתי גאלט של סוף קיץ.
אני מאד אוהבת את המאפה הזה ,קודם בגלל שהוא ממש קל להכנה , כמו גם את השילוב של הבצק החמאתי עם החמצמצות –המתוקה של הפירות .
המראה של הגאלט הוא כל כך כפרי ופשוט לכאורה ,אבל כל –כך יפה!! .
הכי כיף לאכול את הפאי –גאלט הזה פושר ,כי אז יש את המיצוי הכי גדול של טעמים . אבל גם אחרי יום ,אכלנו אותו בהנאה רבה...
אפשר כמובן להגיש עם קצפת \ גלידה . אבל אני אוהבת את טעם הפרי כמו שהוא....
אפשר כמובן להכין עם איזה פרי שרוצים ,ולשלב אפילו כמה סוגים של פירות

מצרכים:
לבצק:
200 גר. חמאה קרה.
2 ו 1/4 כוסות קמח.
1 כף סוכר.
1/3 כוס מי –קרח.
ההכנה:

מחממים את התנור ל180 מעלות.
ניתן להכין את הבצק ב מעבד מזון ,מיקסר או אפילו ביד . חשוב לא לעבד יותר מידי ,כדי שיישארו מעט גושים קטנטנים של חמאה ,מה שיפיק לנו בצק פריך יותר.
חותכים את החמאה לקוביות ,לא קטנות מידי , מנפים את הקמח. מכניסים את כל החומרים למעבד המזון (או מה שבחרתם) למעט המים ומעבדים בפולסים קצרים ,רק עד להתגבשות קלה . מוסיפים את המים , עוד עיבוד ממש קצר וזהו!!! . מוציאים את הבצק למשטח מקומח ומעבדים קצרות ליצירת כדור בצק
מרדדים לקוטר של 32 ס"מ בערך..
מרפדים תבנית אפייה שטוחה בנייר אפיה ,מגלגלים את הבצק על מערוך ומעברים בעדינות לתבנית. שולי הבצק יכולים להיות רחבים מהתבנית כי הם מתקפלים על המלית.
מלית:
כ-500 גר. פרי לטעמכם.. חתוך לחתיכות די גסות .
2 כפות ריבה איכותית . הריבה מעניקה מעט מתיקות וגם משמשת כשכבת בידוד ,כדי שהבצק יישמר פריך ולא יהיה רטוב מידי. אני השתמשתי בריבת משמש חמצמצה מעט...
2 כפות סוכר.
1 כף חמאה.
מורחים את הריבה על הבצק ,במרחק של 6 ס"מ מהקצוות .
מסדרים את הפרי מעל








,שומרים על קצוות ללא פרי ,אפשר לסדר את הפירות בצורה אקראית ,כפרי אמרנו... ומפזרים כף סוכר . חותכים את כף החמאה לקוביות ומפזרים מעל .
מקפלים עכשיו את דפנות הבצק מעל הפרי ,משאירים את מרכז המאפה ללא בצק.

מורחים חלמון ביצה מעורבב במעט חלב על הבצק ,ומפזרים את כף הסוכר הנותרת ,גם יפה וגם אקסטרה של קראנצ'יות!!!
אופים כשעה או עד שהמאפה משחים ומפיץ ריחות ,שמביאים התקהלות של שכנים אל ביתכם....











באוירה של געגוע לקיץ שכמעט חולף לו, שיר ששרה ריקה זראי (זוכרים?)


רוחות נשקו את פני הים
ויום נוסף של קיץ תם
וטעם מלח משכר את כל החוף
ודוגיות שוב נקשרות, אל קצות המזחים
וזה סימן שבא לקיץ סוף.
זמורות בכרם מיותם,
צרובות מחום של קיץ חם
וצל ענן כבר מטייל כולו רטוב
והחריש יוצר תלמים, חומים ואדומים
וזה סימן שבא לקיץ סוף.

והאפנה אז משתנה, ממש כדרך העונה
מן זמן מוזר כזה, בין קיץ ובין סתיו
ורוח החמסין נדם, שותק כמו נכלם
וזה סימן שבא לקיץ סוף



תגובה 1: