על בוסטון , לא יכולתי לכתוב בעת שהותי בה. הייתי זקוקה למרחב של זמן , כדי לתת לתמונות ולחוויות , להעמיק ולשקוע בליבי.
העיר קיבלה אותי , גשומה וקודרת , אך לא צוננת. אני תמיד מופתעת מהשילוב הנעים והבלתי אפשרי של גשם וטמפרטורות גבוהות יחסית .
הגעתי לבוסטון כשברשותי , סנדלים וגופיות , זאת לאחר הצהרתה הנחרצת של הילה :" שום סוודר!!! , על הרצון שלי להביא מגפיים ,היא הגיבה בביטול, "על מה את מדברת אמא? , הקיץ נחנך כאן רשמית"
בעת שהותי בה , התחלפו עונות השנה , תוך ימים ולעיתים דקות .
מגשם שניקה את החום , לשמש נעימה ועד לחום אמיתי של 100 מעלות פרנהייט וחוזר חלילה....
לבוסטון אני מתוודעת בהדרגה , בכל ביקור עוד קצת. אני מרגישה בה בבית , הן בזכות הצביון האירופאי שלה ובמיוחד בגלל שביתי ומשפחתה גרים בה , ואני זוכה להכיר אותה בעיניים אחרות , לא של תייר הבא ליומיים – שלושה...
יש לנו זמן , לי ולעיר , אני מעמיקה בנחת את היכרותי עמה , חשה שהזמן מאפשר לי התבוננות. מסתכלת על הכול בנוחות ושלווה של מי שזמנה פנוי ליהנות , חופשית מטרדות היום יום.
בולעת נופים , ואגמים בעיניים שוקקות . חושבת כל הזמן , שבוסטון היא הריאה הירוקה של ארה"ב .
קסמה הגדול של העיר בעיניי , הם הרחובות המרוצפים באבנים של פעם , ופנסי רחוב המאירים באור עדין ועמום , משווים נופך רומנטי וקסום לסמטאות הצרות.
בדמיוני , אני יכולה לשמוע את פרסות הסוסים נוקשות על המרצפות , ואת העגלונים מאיצים בסוסים הרתומים למרכבות , להחיש את צעדיהם.
אני מצלמת בלי הפסקה , מתעדת כדי לנצור ולזכור רגעים קסומים , רק כדי לשוב ולהתרפק עליהם אחר כך....
רוב התמונות צולמו תוך כדי נסיעה , כך שאיכותן אינה מושלמת....
איזה יופי. התמונות נהדרות ומספרות המון.
השבמחקתודה רבה!!!
השבמחקאיזה כיף שהצלחתי להעביר את תחושותיי
חיה
תמונות נהדרות, אני אוהבת מאד את בוסטון אחת העירים הנעימות בארה"ב. כל כך נעים לקרוא את התחושות שלך מהעיר הזו.
השבמחקמדהים ומלא עומק ומחשבה. אני רוצה לנסוע לבוסטון בקיץ, ונהנתי מאוד לקרוא את הפוסט שלך. כל ההסטוריה והיופי שבה. מקווה שיצא לך לראות את המיני סדרה - ג'ון אדמס. נדמה לי שתהני ממנה מאוד.
השבמחק