לבשל ולאכול מבחינתי הוא חלק ממארג החיים ,שלי הפרטי כמובן , אך הוא לא מנותק מהמקום שבו אנו חיים –הארץ שלנו , והאוניברסאלי.
מעבר למקורות שלנו כעם שיש בו ערב רב של תרבויות ,וטעמים. אנו מושפעים גם מטרנדים שקיימים בעולם וסוחפים גם אותנו לטעמים חדשים ולתרבויות אחרות.אני אוהבת את האופן שבו הבישול הישראלי נפתח לעושר הטעמים של העולם כולו .אני גם אוהבת את האופן שבו אנחנו מצליחים לשמר את הטעמים שלנו ולשלב בו חומרים אחרים ועל ידי כך ליצור משהו מעניין וחדש.
למה אני מקדימה ואולי מלאה אתכם בכל זה? אין לי ספק שאני לא מחדשת כלום .... נוכחתי לדעת תוך כדי כתיבת הבלוג שכל מתכון שלי הוא פיסת חיים המכיל בתוכו זכרונות , ולכן גם יש לי זיקה רגשית חזקה כל כך לכל אחד מהמתכונים ,והם מהווים חלק נכבד ממארג החיים שלי. אך יחד עם זאת יש בי סקרנות והתלהבות עצומים לטעמים אחרים .
המתכון הזה לדוגמה מעורר בי געגועים עזים לביתי וחתני שנמצאים היום בבוסטון...אני נוצרת את אותם ארוחות –ערב שאכלנו יחד ,הן אף פעם לא היו סתמיות ,תמיד היה בהן משהו מיוחד.
המקור למתכון הזה הוא ממטבחו של אייל שני –ממסעדת" הסלון".הם אכלו את המנה ,מאד אהבו ,אך מאחר ונטיית ליבה של הילה ביתי הוא אוכל בריא ,הם המציאו גרסה משלהם.הייתה להם חלוקה תפקידים ברורה להכנת המנה :אורן ריסק את העגבניות ,הילה קלתה את החצילים והכינה טחינה,אורן הרכיב את המנה ,והיא נתנה את הטאץ' הסופי.
אני אכלתי את המנה במסעדה ומה אגיד ...עם כל הכבוד לאייל שני (יש המון כבוד )הגרסה הזו הרבה יותר טובה. במתכון המקורי החצילים מטוגנים ,כאן הם קלויים ,שם יש רמז לעגבניות ,כאן העגבניות הן מרכיב נכבד למנה שבלעדיהן היא מוכרת כעוד מנה של חצילים וטחינה....
המנה הזו נפלאה בגלל הטעמים הכל –כך פשוטים "ונקיים" שלה ,מיעוט מצרכים שמחייב מרכיבים משובחים ביותר .... כדאי להגיש עם משולשי פיתה מרוחים בשמן זית ומעט מלח גס וקלויים בתנור.
האמת היא שרציתי כהצדעה לאייל שני ובהומור כמובן לקרוא למנה: "חצילים בלאדי ,מתבוססים על מצע עגבניות מתוקות מערבות הנגב עם מגע של טחינה בתולית מיריחו".
מעבר למקורות שלנו כעם שיש בו ערב רב של תרבויות ,וטעמים. אנו מושפעים גם מטרנדים שקיימים בעולם וסוחפים גם אותנו לטעמים חדשים ולתרבויות אחרות.אני אוהבת את האופן שבו הבישול הישראלי נפתח לעושר הטעמים של העולם כולו .אני גם אוהבת את האופן שבו אנחנו מצליחים לשמר את הטעמים שלנו ולשלב בו חומרים אחרים ועל ידי כך ליצור משהו מעניין וחדש.
למה אני מקדימה ואולי מלאה אתכם בכל זה? אין לי ספק שאני לא מחדשת כלום .... נוכחתי לדעת תוך כדי כתיבת הבלוג שכל מתכון שלי הוא פיסת חיים המכיל בתוכו זכרונות , ולכן גם יש לי זיקה רגשית חזקה כל כך לכל אחד מהמתכונים ,והם מהווים חלק נכבד ממארג החיים שלי. אך יחד עם זאת יש בי סקרנות והתלהבות עצומים לטעמים אחרים .
המתכון הזה לדוגמה מעורר בי געגועים עזים לביתי וחתני שנמצאים היום בבוסטון...אני נוצרת את אותם ארוחות –ערב שאכלנו יחד ,הן אף פעם לא היו סתמיות ,תמיד היה בהן משהו מיוחד.
המקור למתכון הזה הוא ממטבחו של אייל שני –ממסעדת" הסלון".הם אכלו את המנה ,מאד אהבו ,אך מאחר ונטיית ליבה של הילה ביתי הוא אוכל בריא ,הם המציאו גרסה משלהם.הייתה להם חלוקה תפקידים ברורה להכנת המנה :אורן ריסק את העגבניות ,הילה קלתה את החצילים והכינה טחינה,אורן הרכיב את המנה ,והיא נתנה את הטאץ' הסופי.
אני אכלתי את המנה במסעדה ומה אגיד ...עם כל הכבוד לאייל שני (יש המון כבוד )הגרסה הזו הרבה יותר טובה. במתכון המקורי החצילים מטוגנים ,כאן הם קלויים ,שם יש רמז לעגבניות ,כאן העגבניות הן מרכיב נכבד למנה שבלעדיהן היא מוכרת כעוד מנה של חצילים וטחינה....
המנה הזו נפלאה בגלל הטעמים הכל –כך פשוטים "ונקיים" שלה ,מיעוט מצרכים שמחייב מרכיבים משובחים ביותר .... כדאי להגיש עם משולשי פיתה מרוחים בשמן זית ומעט מלח גס וקלויים בתנור.
האמת היא שרציתי כהצדעה לאייל שני ובהומור כמובן לקרוא למנה: "חצילים בלאדי ,מתבוססים על מצע עגבניות מתוקות מערבות הנגב עם מגע של טחינה בתולית מיריחו".
מצרכים:
1 חציל גדול או 2 בינוניים.
300-400 גר' עגבניות שרי הכי מתוקות וטריות שתוכלו למצוא.
לטחינה:
1 כוס טחינה.,מיץ מ1 ו1/2 לימונים ,1/2 כפית כמון ,מלח ,מים עד לקבלת הסמיכות הרצויה (לא דליל מידי).
2-3 כפות שמן זית.
מלח גס ופלפל שחור גרוס.
קולים את החציל ,אני אוהבת לצלות אותו על להבה פתוחה (בתוך כלי ש"תקריבו למטרה הזו" ), צלייה כזו מעניקה טעם מעושן. אך אפשר גם בתנור למשך כ-20 דק'.מקררים ומוציאים את פנים החציל.
1 חציל גדול או 2 בינוניים.
300-400 גר' עגבניות שרי הכי מתוקות וטריות שתוכלו למצוא.
לטחינה:
1 כוס טחינה.,מיץ מ1 ו1/2 לימונים ,1/2 כפית כמון ,מלח ,מים עד לקבלת הסמיכות הרצויה (לא דליל מידי).
2-3 כפות שמן זית.
מלח גס ופלפל שחור גרוס.
קולים את החציל ,אני אוהבת לצלות אותו על להבה פתוחה (בתוך כלי ש"תקריבו למטרה הזו" ), צלייה כזו מעניקה טעם מעושן. אך אפשר גם בתנור למשך כ-20 דק'.מקררים ומוציאים את פנים החציל.
עגבניות נפלאות משוק האיכרים.
מרסקים את העגבניות בבלנדר.
הרכבת המנה:
יוצקים את תערובת העגבניות לכלי הגשה או לצלחות אישיות.
חותכים את החציל לרצועות או פרוסות דקות, ומניחים מעל העגבניות.
מזליפים את הטחינה על המנה.
יוצקים את שמן הזית ,ומפזרים מלח ופלפל.
הערה: המלח הגס הוא כמעט הכרחי ,הוא מעניק קראנצ'יות נפלאה .
אם לא תגזימו עם שמן הזית ותאכלו לחם קל במקום ,"שיחקתם" אותה עם מנה דיאטטית מופלאה.
אייל שני מקומו בפנתאון השפים מובטח - הוא אכן יצרתי ביותר והמנות היוצאות תחת ידיו הן מופלאות. אבל אני מאד נהנתי מהמנה הזו שלך התמונות מעוררות חשק לתבול בצלחת שעל המסך.
השבמחקתודה רבה מירי!
השבמחקאייל שני שייך לשפים מהסוג האלמותי,אני תמיד מופתעת מחדש מהיצירתיות שלו...
המנה הזו היא בהשראתו.
שמחתי שקפצת לבקר ,הבלוג שלך נמצא במועדפים שלי!